”הקורונה דווקא גרמה לי לפרוץ, להעז ולהתנסות”
האמנית והמטפלת באמנות עדי כפיר מכפר סבא חווה תחושת שחרור נפלאה – כשהיא נכנסת למים לצלול, לגלוש או לשחות וכשהיא מציירת עם הידיים ובעזרת שפכטל ציורים מופשטים בטכניקה מיוחדת
"למרות שבעקבות פרוץ הקורונה נסגרה גלריה חדשה שהתחלתי להציג בה, התקופה הנוכחית דווקא גרמה לי להביא את עצמי לידי ביטוי, לפרוץ, להעז ולהתנסות. בסגר הראשון הייתי סגורה בבית כמו כולם וכשהצבעים והקנבסים היו מולי הרגשתי שהכל בוער בי וזועק ממני לצאת החוצה. כך התחלתי לצייר סדרת ציורים, וזה נתן לי לנשום בתוך הטירוף הזה והפך לדרך מצוינת להבעה עצמית ולברוח לשלווה בדמיוני כשאני בבית". כך מספרת האמנית והציירת עדי כפיר, הידועה בשמה המקצועי Yellow mint art.
ההתמסרות לצבעים ולחומר ניכרת היטב בציוריה – מתחילת התהליך ועד ליצירה המוגמרת: מבחירת פלטת הצבעים שיופיעו על הקנבס ויתכתבו זה עם זה, דרך האופן הייחודי בו היא מציירת מבלי להיעזר במשיכת המכחול, וכלה במוצר המוגמר. ציוריה המופשטים של עדי, מביעים את חופש היצירה, המחשבה והתעוזה. "כשיש חלום, לכו אחריו", היא אומרת.
לדבריה, היא חווה תחושת שחרור נפלאה כשהיא נכנסת למים וגם כשהיא מציירת עם הידיים ובעזרת שפכטל. "אני חווה חוויה זהה וגולמית של נגיעה בחומר ומעין תחושת התעלות, כשאני נכנסת לים וכשאני מציירת. אני מציירת עם הידיים ובעזרת שפכטל, וכך נוגעת ומרגישה את החומר, בדיוק כמו המפגש שלי עם הים. אחרי הסגר השני, כש’סגרו לנו את הים’, הגעתי לחוף האהוב עליי ואספתי חול ים בקופסאות, ערבבתי עם אקריליק וכך יצרתי מרקם מאוד מיוחד. החול הוא משאב טבעי בלתי נגמר, וכך אני מרגישה שהכנסתי לציורים שלי את החופש ואת הטבע".
היא מגדירה את עצמה כילדה של ים: שוחה, צוללת וגולשת ומציירת מילדות. לאחר שירותה הצבאי פנתה ללימודי עיצוב תעשייתי, "אבל הרגשתי פחות מחוברת למקצוע. לכן בחרתי את התחום הטיפולי – טיפול באומנות בקליניקה בה אני מטפלת באמצעות CBT– טיפול התנהגותי קוגניטיבי".
היא מודה כי לטובת לימודי הטיפול הארוכים, היא שמה בצד במשך שנים רבות את תשוקתה לציור והאומנות שלה. "כמטפלת למדתי לפרש ולבחון תהליכים, גם בצורה אינטואיטיבית, יכולת שעד היום באה לידי ביטוי גם ביצירה שלי, אחרי הלידה השנייה ובעקבות התקופה האחרונה הבנתי שהגעתי להבשלה של שילוב שני העולמות האלו בחיי".
שמה המקצועי Yellow Mint art מסמל את שילוב הצבעים האהוב עליה במיוחד: צהוב עם מנטה. "האהבה הגדולה שלי היא בעיקר לצבעים, לחומר ולמרקמים, ולכן אני אוהבת לצייר בידיים ובעזרת שפכטלים. זו חוויה חושית עצומה שאני מרגישה בכל גופי. התחלתי בציור ריאליסטי וכיום אני מציירת בסגנון מופשט. בציור ריאליסטי המוח עובד שעות נוספות, ואילו בציורים מופשטים הגוף חווה את זה באופן אינטואיטיבי. אני נוהגת לצייר כשברקע אני שומעת מוזיקה".
כלומר, את מציירת ללא תכנון מוקדם?
"מכיוון שאני מאוד מחוברת לצבעים, כבר לפני שאני מתחילה לצייר אני רואה בראשי את פלטת הצבעים, ובוחרת בצבעים קרים או חמים ומהם את הצבעים שמתכתבים זה עם זה, מחפשת את האיזון בצבעים ואז מתחילה במריחת החומר. זה נעשה בהחלטה מודעת להביע את עצמי. אני לא נחה לרגע עד שאני מגיעה לאיזון מושלם. אם לא הגעתי למקום המדויק שיש לי בראש, אני צובעת הכל בלבן ומתחילה שוב מהתחלה. אני מעבירה בציורים שלי אסתטיות, עיצוביות והרמוניה, שאולי הם ההשפעה שלי מלימודי העיצוב התעשייתי".
בשנים האחרונות היא מעניקה לציוריה משמעות מאוד גדולה בחייה ומצליחה לשלב היטב בין הטיפולים בקליניקה לבין הציור. "כיום 50 אחוז מזמני מוקדש לציור. השתלטתי על הבית שלי שהפך לסטודיו אחד גדול וצבעוני, בפינת האוכל נמצאים כל החומרים ובדי הקנבס, וכך כל הבית חווה את החוויה. בתי יולי בת השמונה מביעה לא פעם את דעתה האומנותית ומגלה סבלנות רבה. התינוק שלי בן שנה ושמונה בלבד, ולכן הוא מתרוצץ בינינו".
בכל המסע שעברת ועוד עוברת, מהו המסר שחשוב לך לומר?
אני מאמינה שהיכולת להבעה עצמית דרך יצירה היא אפשרית לכל אדם אך כן לפעמים אנחנו נדרשים לעבור איזה תהליך כדי להסיר מעלינו את הביקורת העצמית, זה ניסויי וטעיה שחוזר על עצמו שוב ושוב. זהו בעצם מסע של חקירה אחת גדולה של חומרים, טכניקות, רגשות ורעיונות. היכולת לאפשר לעצמי מקום של ביטוי לכל החלקים בתוכי, להעז, ולחלום הם המסר שלי ביצירה ואני מקווה תמיד שהציורים שלי יעבירו את תחושת החופש הזאת".
דף האמן של עדי כפיר באינסטגרם:
https://www.instagram.com/yellow.mint.art
