ענן מעורפל
בני אדם מטבעם מחפשים אחר האמת. ההגדרה של אמת: "התאמה בין המשמעות לבין המציאות".
כשזה נוגע לשופטים ולמנהיגים זאת כבר דרישה ממש, דבר שאפשר לראות היטב בחוק האלוהי הפונה אל השופטים בישראל ואומר:
"וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב - וְהִנֵּה אֱמֶת, נָכוֹן הַדָּבָר, נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ"( דברים יג 15)
להיות אדם ישר זה משהו שדורש הרבה אומץ לב כי הרבה פעמים, לטווח הקצר, אמירת האמת לא משרתת את האינטרסים שלך. היא הופכת אותך ללא אהוד בעיני מי שלא נעמה לו האמת שלך והיא מרחיקה ממך חלק מהאנשים. אך לטווח הארוך היא תמיד משתלמת יותר.
התקשורת קלה יותר עם מי שאתה מאמין לו, גם אם אתה לא מסכים עם דעותיו. אתה תמיד מכבד אותו על יושרו ועל אמינותו, ויהיו הרבה מצבים שתעדיף אותו לצידך על פני אלה שחושבים כמוך אבל אתה לא יכול לסמוך על אמינותם.
הקשבתי היטב בימים האחרונים לדיונים הסוערים בכל כלי התקשורת, לפוליטיקאים, לאזרחי וחיילי המדינה שהיו כולם עסוקים בדיון אם היה נכון או לא נכון לסיים את מבצע "עמוד הענן" בעזה בהפסקת האש הנוכחית או שהיה צריך לסיים את המשימה ולהבטיח שקט ארוך טווח לתושבי הדרום.
שאלתי את עצמי, מה כולם רוצים באמת לדעת? על מה כולם באמת כועסים? ממה כולם באמת מפחדים?
המסקנה שאליה הגעתי הייתה שכולנו רוצים את האמת. כולנו כועסים כי אנחנו לא מקבלים אותה, אנחנו מפחדים כי אנחנו לא מאמינים.
אזרחי המדינה, כמו כל אדם באשר הוא אדם, פשוט רוצים להאמין במי שמנהיג אותם ורבים מאיתנו מתקשים.
הטלוויזיה מקרינה שוב ושוב את האמירות הנחרצות של ראש הממשלה וליברמן כנגד החמאס, כנגד סיום מבצע "עופרת יצוקה". שוב ושוב מקרינים את ההבטחות שפיזרו לתושבי הדרום בסיוריהם בישובים הסובלים ושוב ושוב מפנים אליהם את השאלות: למי להאמין? למי שדיבר לפני יומיים? למי שדיבר לפני שבועיים? למי שדיבר לפני ארבע שנים?
יתכן שהפעם ראש הממשלה בנימין נתניהו דובר אמת. יתכן שהפעם באמת היה צריך להתחיל את המבצע בנקודת הזמן הזאת. חודשיים לפני הבחירות ובאמת אין קשר לבחירות.
יתכן שבאמת, לאור המידע שיש לו, היה נכון לעצור את המבצע עכשיו ולא להיכנס רגלית.
הבעיה שרבים מידי איבדו את האמון.
תנו לנו את האמת. קשה ככל שתהיה, אבל תנו לנו אותה, ואם אפשר ברצף. בעקביות. כדי שנוכל לסמוך על המנהיג שלפנינו ולדעת שאם הוא אומר את הדברים זה כנראה המצב.
נוכל להסכים, נוכל להתווכח, נוכל להפגין בעד ונוכל להפגין נגד, אבל לא נרגיש כל הזמן את התחושה הקשה הזאת שאנחנו מרומים ואנחנו כלי במשחק ציני שאת מטרותיו ספק אם הוא בעצמו מבין או יודע עד הסוף.
"תֵּאָלַמְנָה, שִׂפְתֵי-שָׁקֶר" מבקש משורר ספר תהילים בפרק ל"א .
" כִּי יִסָּכֵר, פִּי דוֹבְרֵי-שָׁקֶר."(שם, סג)
וגם אני מצטרפת לתחנוניו.
תנו לי מנהיג שאפשר להאמין לו.