עד כמה הפרעת אכילה היא בשליטה?
הפרעות אכילה מתפתחות ומתקיימות בעיקר סביב סוגיה של שליטה בהקשר הרחב שלה. רבים מהמתמודדים עם מהפרעת אכילה מתאפיינים גם בצורך עז להרגיש בשליטה. רבים מהם, המתמודדים עם הפרעת אכילה אחת או יותר במשך תקופה ארוכה, אף מאמינים וטוענים שהם נמצאים בשליטה מלאה על המצב
הפרעות אכילה מתפתחות ומתקיימות בעיקר סביב סוגיה של שליטה בהקשר הרחב שלה. רבים מהמתמודדים עם מהפרעת אכילה מתאפיינים גם בצורך עז להרגיש בשליטה. רבים מהם, המתמודדים עם הפרעת אכילה אחת או יותר במשך תקופה ארוכה, אף מאמינים וטוענים שהם נמצאים בשליטה מלאה על המצב.
ובכן, עד כמה הפרעת אכילה היא בשליטה? מהי מהות הקשר העמוק בין הפרעות אכילה לצורך רגשי ופסיכולוגי לחוש בשליטה? האם למעשה מדובר בסוג של התמכרות? שאלות חשובות ומשמעותיות, ננסה לסקור אותן ולתת מענה.
הקשר בין הפרעות אכילה לשליטה
זה אולי עשוי להישמע פרדוקסלי לצופים מהחוץ ולאנשים שאינם מתמודדים עם הפרעות אכילה. אבל המתמודדים עם הפרעות אכילה, בעיקר נערות המתמודדות עם אנורקסיה, בולמיה ושאר מחלות אלה, מרגישות תחושה מוגברת של שליטה בהקשר לאכילה ולמשקל גופן. תחושה זו נובעת מהאמונה שכללי תזונה נוקשים ומגבילים, לא אחת יחד עם טקסים למיניהם, מספקים אלמנטים של סדר ומשמעת בחייהן.
אך כמובן שמתחת לחזות הזו של שליטה, נמצא מאבק עמוק וקשה עם רגשות קשים ועוצמתיים, דימוי גוף שלילי או מעוות, ופחד משמעותי מאובדן שליטה.
לצד האמור לעיל, נציין כי בהקשר להפרעת האכילה בולימיה, יש לא מעט מתמודדות אשר מראות היבטים רבים וחיוביים של שליטה בהקשרים שונים של חייהן, אך דווקא בהקשר לאוכל הן מרגישות וחוות חוסר שליטה, עם התקפים של חוסר שליטה אבסולוטי סביב אוכל.
אנשים עם צורך עז לחוש בשליטה או להיות בסביבה תלותית עם דמות סמכותית והורית חזקה, לעיתים אלו שתפתחנה תסמינים של הפרעת אכילה יהיו מאוד מסודרות, מאורגנות וממושמעות בהיבטים רבים של חייהן, כאשר הפרעת האכילה מתחילה, מבחינתן, כסוג של זיקוק השליטה – על אוכל, כושר גופני ומראה פיזי. כאשר זה מתדרדר להפרעת אכילה עם סיבוכים וסיכונים בריאותיים, היציאה משליטה היא מהירה וכך גם קשה ומורכב יותר לצאת מהסחרור הזה. אבל זה אפשרי עם הטיפול והליווי המתאימים!
האם הפרעת אכילה היא התמכרות?
במובנים רבים, תסמינים והתנהגויות שונות של הפרעות אכילה דומות מאוד לדפוסים של התמכרות, ואכן ללא מעט מהמתמודדות עם הפרעות אכילה יש נטייה "טבעית" להתמכרות. הדמיון להתמכרות מתבטא, למשל, בעיקר בהתנהגויות אובססיביות וכפייתיות ובתגובות נוירו-ביולוגיות דומות. כמו התמכרויות לסמים, לכושר, למסכים, גם הפרעות אכילה יכולות "לחטוף" את מערכות התגמול של המוח, מה שמוביל לא פעם למחזוריות של השתוקקות, צריכה – לעיתים חסרת שליטה – רגשות אשמה וחרטה ואז פעולות כמו הקאה, צומות ממושכים, אימוני כושר מופרזים וכן הלאה.
גם נערות המתמודדות עם הפרעות אכילה – גם מהקצה של אנורקסיה וגם מהקצה הכביכול שני של בולימיה – מדווחות על תסמינים דומים לתסמינים פיזיים ורגשיים של התמכרויות לחומרים. מכאן, יכולה לעלות השאלה האם בהפרעת אכילה הרבה מהמקור הוא צורך שליטה, האם אנחנו חושבים שיש לנו שליטה ושאנחנו בשליטה על המצב – לפעמים גם כשכל פעמוני האזהרה צועקים בקולי קולות – או האם למעשה מדובר על פקטורים כימיים ונוירו-ביולוגיים במוח שאינם בשליטתנו המניעים את כל המצב ההרסני והלא בריא הזה?
האם זו בחירה או שמדובר על גורם נוירולוגי שאינו בשליטתנו?
ובכן, זו שאלה מורכבת וקשה למענה, כשם שהפרעות אכילה הן עולם ומלואו של מורכבויות רגשיות-נפשיות, פסיכולוגיות וכן, גם מורכבויות וגורמים פיזיולוגיים כמו גנטיקה ואלמנטים קוגניטיביים ונוירולוגיים. לא ידוע לחלוטין על מנגנון פיזי הגורם להתפתחות של הפרעות אכילה, כאשר ככל הנראה מדובר על שילוב גורמים ונסיבות אשר מביאות את המתמודדות עם הפרעות האכילה לפתח הפרעה כזו או אחרת – גורמים פסיכולוגיים, רגשיים, נפשיים וכן, גם פיזיים.
באופן כללי, זו לא בחירה לפתח הפרעת אכילה ואין למתמודדות עם התופעה באמת שליטה, לא בשלבים הראשונים ובטח לא בשלבים המאוחרים שבהם, כאמור, מתפתחות גם התנהגויות של התמכרות וגם לרוב נוצר נזק בריאותי לא מבוטל.
נאמר שלצד גורמים התנהגותיים וסביבתיים וגורמים פסיכולוגיים, יש בהתפתחות והחמרה של הפרעות אכילה גם גורמים ואלמנטים של גנטיקה ותורשה, של דפוסי חשיבה והיבטים קוגניטיביים וגם גורמים נוירולוגייםוביוכימיים כמו תפקוד לא מאוזן של ההיפותלמוס, פעילות של סוגי נוירונים מסוימים, שיבושים במנגנוני הסרוטונין במוח ועוד.
