טוב לי קורונה מחיי
הסיפור המטריד הזה התחיל כשמועה שעברה מפה לאוזן: סטודנטים צעירים מאלבמה, ארה”ב, בילו ב”מסיבות קוביד-19” והימרו מי יידבק ויחלה בקורונה. הראשון שאושר על ידי רופא זכה בכל הקופה
אבל בתוך מה שהתחיל כמעשה קונדס והתפרסם כחדשות כזב נמצא גם גרעין של אמת. זה לא מסיבה, זה מסיבות. זה לא רק באמריקה, זה גם באירופה. זה לא גימיק שיווקי, זו תופעה חברתית. "מסיבת קוביד-19" (הנקראת גם "מסיבת קורונה") היא מפגש חברתי מחתרתי שמטרתו להידבק בכוונה תחילה בנגיף הקורונה. מיותר לציין שהתופעה היא בניגוד להנחיות הגורפות של משרדי הבריאות באותן מדינות.
אדישות משוועת, חוסר אכפתיות, גישה בלתי מתחשבת בזולת – כל אלה נושאים אמירה פשוטה והחלטית בפי הצעירים: אנחנו חיים רק פעם אחת ולכן נהנה מהחיים שלנו עוד היום. בחכמת הקבלה המצב הזה נקרא "אני אמלוך!", אני אשלוט גם אשלוט, אפילו על מלאך המוות. זה דחף פנימי עצום שקורא להיפטר מהערכים המדומים של הדור הקודם, להתנער מההגבלות הקודמות, לצאת מכל המסגרות. הסכנה נותנת לאדם הרגשת גבול, מחדדת את משמעות החיים. פתאום מתבהר שהאינסטינקט הבסיסי הוא לא "לחיות", אלא דווקא להיות למעלה מכוח החיים, מעל הגבלות המוות.
מי שחווים טלטלה רגשית כזו ומרגישים מוקעים מהחברה, אפשר לנחם אותם במסר הבא: אנחנו מבינים לליבכם, אבל יש פתרון גבוה יותר, גדול יותר, עצום! לא, לא באנו להטיף לכם איך לשמור מרחק ולהישמר מפני הקורונה. אנחנו רק רוצים שתראו את התמונה הגדולה, ולא מקטע מתוכה, ופשוט תזנקו במהירות מהמצב העצור של היום למצב החופשי של מחרתיים.
מה שמצייר לכם את התמונה העתידית העגומה ונותן לכם את תחושת המחנק זה האגו שלכם. כדי להרגיש משוחררים מבפנים, לצאת לחופש של ממש, נדרש מכם רק להתעלות מעל הטבע האגואיסטי. לכן אין כל בעיה, תתחברו יחד, תעשו חיים, ועוצמת החיבור ביניכם תנטרל את הרע, את הרגשת האני, את תחושת הקץ שמדמה את סוף העולם.
הרגשת החיבור מייצרת מציאות חדשה שלא הייתה כמותה. זה חיבור אחר לחלוטין ממסיבות הקורונה, זה חיבור שמנתב את הדחף לשבור מוסכמות – אל דחף לשבור את האגו; לרמוס אותו עד דק ולהתחבר עם הזולת. ושם, בלב היחסים המשותפים, מתגלה כוח אחר, עליון, כוח שמרים את האדם מעל המוות והחיים, כוח טבע שנותן חיים חדשים. שם מתחילה המסיבה.