גבולות נותנים לנו חופש. תמיד היה בי משהו שמתנגד לגבולות ומגבלות, וזה היה הגורם להרבה כישלונות וחוסר מימוש. המושג ”מימוש” עצמו הוא כרוך וקשור בקיום של מגבלות: מימוש= משהו שאפשר לממש, ואפשר לממש רק משהו קיים, פיזי, ופיזי זה משהו עם גבולות.
גבולות ומגבלות מאפשרים לנו ביצוע וצמיחה. אני זוכר שכשהילדים שלי היו קטנים, פרסנו לפניהם את כל חומרי היצירה שהיו לנו בבית: חרוזים, צבעים, קלקרים, מכחולים, דפים צבעוניים, נצנצים, כפתורים ועוד כל מיני... והתוצאה: הילדים לא נגעו בכלום. כשהלכנו איתם לטבע, הם נהנו עד בלי קץ לשחק באבנים, בלוטים ועלים, ואפילו הביאו אותם איתם הביתה... המעט מייצר הרבה. עוד דבר שעולה לי כשאני חושב על הגבלה- התקופה הכחולה של פיקאסו. זו הייתה תקופה שהוא צייר במונכרום כחול, תקופה שהוא שהה בה זמן ארוך, מה שאפשר לו ביטוי עמוק של רגשות ומצבים אנושיים.
.
הגבולות שומרים עלינו. בעבודת התרפיה אחד השיעורים המשמעותיים ביותר שאני מעביר מטופלים/תלמידים שלי הוא הגבולות: גבולות שהם שמים בחוץ וגבולות שהם מניחים בפנים בתוך עצמם. השיעורים מועברים באופן הישיר ביותר- דרך הגוף, בתחושה ובמגע. גבולות נותנים לנו ביטחון ולכן הם מאפשרים לנו ביטוי. אדם שמתקשה עם הצבת גבולות, יתקשה עם החלטות, יתקשה למצוא את מקומו ויתקשה למצוא מנוחה לעצמו. גבול פירושו להסכים להגיד לא. לפעמים "לא!" עם סימן קריאה, לפעמים "לא" שקט. הלא פותח את הפתח ל-"כן", כי לא לדבר אחד הוא כן לדבר אחר.
.
גבולות יוצרים כלי לתוכו יכול השפע להיכנס. גבולות יוצרים קירות שמגדירים בית, שנותן לנו את האפשרות להיות אנחנו בלי התנצלויות. בית שהוא לא הבית הפיסי שבתוכו אנחנו חיים, למרות שזה יכול להקרין גם עליו, אלא בית מהותי, בית רגשי. בית שמחובר לצ’אקרת הבסיס, של עצם הקיום. אני רואה בהורות שלי כמה פעמים ה-"לא" שלי נתן לילדים שלי אבא שנותן להם קירות וביטחון, גם כשהם לא אהבו את הלא הזה. אני רואה את הלא הזה, כלומר, את הגבול הזה, מחזק את הגברים במעגלי גברים שאני מנחה, שמתמודדים עם סינון של הדברים שהם יכולים להביא לתוך הקצבת הזמן שלהם. סינון, פירושו- למה אני אומר כן, מה עובר את המסננת שלי, ולמה אני אומר לא, כלומר מה נישאר במסננת. מדהים לראות כמה הגבול הזה של הקשבה ללא תגובה מחזק את היציבות הרגשית שלהם אל מול הדרמות של החיים!
.
למה אני אומר לא? למשל, לקפה שהייתי מכור אליו. היום אני יכול לשתות אחת לכמה ימים קפה ולהנות ממנו מתוך בחירה וחופש, בזכות הגבול ששמתי. זו דוגמה להצבת גבול מול הרגל מזיק או התמכרות, "לא" שהיה מאתגר להפנים אותו, והתוצאה היא חוויית שליטה וניהול עצמי שמחזקת אותי. יש כל מיני גבולות ששמתי לי בחיים, שעזרו לי לחוש את הכוח והיכולת שלי. למשל, כשאני צם יום או יומיים, או כשאני נמנע מהתקשורת, מהרשתות החברתיות, ומהתקשרות עם אנשים אחרים למשך יום או יומיים ומפנה את תשומת הלב אלי פנימה. אני נאבק בהרגל... והתועלת שנובעת מזה- אני מגלה הבנות מהממות בתוכי וחש התפרצות של יצירתיות. וגם, אני נח... פשוט נח ממש מרעשי היום יום.
.
איזה הגבלה אתם מוכנים לקחת על עצמכם ביום- יומיים הקרובים? משהו שרציתם וויתרתם לעצמכם, משהו שברור לכם שאתם רוצים להגביל. אולי תשתפו כאן? גם אם אתם פוחדים שלא תעמדו בזה- כי כולנו מתמודדים עם אותו הקושי- לוותר על ההרגל, ושיתוף יכול לעזור לכולם.
.
ישראל עובדיה,
תקשורת זוגית רב מימדית
יש לכם עוד שאלות לישראל עובדיה, טיפול ויעוץ זוגי? כנסו!
0522388423
