”לכל עיסוק דורשים תעודה והכשרה – מלבד זוגיות והורות”
ד”ר ירון זיו, עובד סוציאלי קליני, מטפל זוגי ומשפחתי ומטפל מוסמך בגישת הגשטאלט, מציע לקדם חוק, שלפיו כל הורה יהיה חייב לעבור השתלמות של כללי זהב להורות ולזוגיות
"האבסורד הגדול ביותר של המאה הנוכחית הוא שלכל עיסוק דורשים תעודה והכשרה – מלבד זוגיות והורות. הייתי רוצה שיחוקק חוק, שלפיו כל הורה יהיה חייב לעבור השתלמות של כללי זהב להורות ולזוגיות. ההורים יקבלו 75 אחוז מקצבת הילדים ואילו 25 האחוזים הנותרים יהיו מיועדים לתשלום עבור הנחיית הורים". כך אומר ד"ר ירון זיו, עובד סוציאלי קליני, מטפל זוגי ומשפחתי, מטפל מוסמך בגישת הגשטאלט ומטפל קוגניטיבי התנהגותי מוסמך, שבמשך שנים רבות הפעיל בירושלים את מרכז מעוף להתפתחות אישית וקליניקה לטיפולים זוגיים ולהדרכת הורים.
ד"ר ירון זיו מספר כי כאשר התגורר בארצות הברית עבד בשיתוף פעולה מקצועי עם רב ורבנית, "שהיו מאוד פתוחים וקבעו לכל זוג לפני החתונה עשרה מפגשים: ארבעה מפגשים תורניים איתם ושישה מפגשים מקצועיים איתי. מי שמשקיע מראש חוסך לעתיד התמודדות עם נוער נושר, ניכור הורי, מקלט לנשים מוכות, הדרדרות להתמכרויות ועוד. כשיש מניעה ראשונית, לא צריך יהיה לטפל בסימפטומים".
הוא מגיש מדי שבוע בימי ראשון תוכנית אינטרנטית בזום בשם: "מדברים זוגיות", המיועדת לקהילה גדולה מאוד של גברים ונשים המקשיבים ולומדים על מגוון עצום של נושאים מרתקים וחשובים לזוגיות. כמטפל משפחתי וכמנחה הורים החשוף לטעויות רבות של הורים הוא מציע שכל הורה יחויב לעבור השתלמות מקצועית בה ילמד כללי זהב להורות ולזוגיות.
הבעיה העיקרית בה נתקל ד"ר זיו בקרב הורים רבים היא היעדר סמכות הורית והצבת גבולות – מבלי להרים ידיים או קול. "יש הורים וגם מורים שתגובתם גורמת לחוסר הקשבה של הילד, הם צועקים יותר ופחות מדברים, מאבדים שליטה ויוצרים פעולה הפוכה מול הילד. אני מלמד אותם איך לבנות סמכות מדויקת לפי מודל, בו הם לומדים כיצד להפנים תגובות ולהתנהל מבלי להתעצבן".
הוא מדגיש כי העובדה שהאדם מתחתן והופך לאבא או לאמא אינה הופכת אותו באופן אוטומטי להורה. "גם חתונה זה הליך משפטי, והעובדה שאני נשוי לא הופכת אותי אוטומטית לבן או לבת זוג. הורות זה להורות לילד את הדרך וצריך ללמוד אותה ולהשקיע בלימוד שני המקצועות: זוגיות והורות. מדי יום אני רואה טעויות שנעשו כתוצאה מאי-למידה ומחוסר מודעות להורות ולזוגיות, כשנזקים נוראיים נעשים מתוך חוסר ידע ומשפיעים על התנהלות אישית עתידית של הילד. לכן כל אחד ואחת צריכים לעבור בית ספר לזוגיות מעצימה ולהורים נבונים".
התפרצות נגיף הקורונה גרמה לכך שמגיעים לקליניקה שלו מטופלים עם התמודדויות, שבעבר הוא ומטפלים זוגיים אחרים היו פחות חשופים אליהן. "יש זוגות שכתוצאה מכך שהם נמצאים ביחד 24/7 גילו מחדש זה את זו וזה עשה להם נפלא. ומנגד, יש כאלה שהחלו לצוץ אצלם כעסים, מתחים וחוסר הבנה. גם חלוקת התקציב המשפחתי השתנתה, ובעקבות זאת פורצים חילופי האשמות בין בני הזוג. בשורה התחתונה, הזוגיות הרבה יותר מאותגרת, יש הגבלה בחופש התנועה והגבלה תקציבית בעקבות הגידול במספר המובטלים והאנשים שיצאו לחל"ת. כתוצאה מכך גובר התסכול שבני הזוג מוציאים בבית. בסופו של דבר, אנשים ימותו מדיכאון ומהמצב החברתי ולא מהקורונה".
מהם הטיפים שיש לך עבור זוגות בימים אלו?
"צריך להכיר את השוני של האחר ולכבד אותו, לא לישון עם ’בטן מלאה’, לסגור את הדברים – לפני וגם אם לא מסכימים, ניתן לומר: ’אנחנו מסכימים שאנחנו לא מסכימים ועוד נדון בזה’, לא להשמיץ את המשפחה של בני הזוג, ולשמר זמן איכות ביחד ולחוד. אמת מורכבת מהמילים: אהבה, מרחב ותקשורת".
במסגרת הטיפולים אצלו בקליניקה נפגש ד"ר זיו עם זוגות רבים מכל גווני האוכלוסייה בישראל – כולל דתיים לאומיים, חרדים משכונת מאה שערים בירושלים וגם זוגות מחסידות גור, "שמרגישים נוח איתי ולא עם הרב משום שהם יודעים שלא אשפוט אותם". לדבריו, הבעיות הנפוצות בין בני זוג הן חוסר תקשורת, משחקי אגו בהם אחד מבני הזוג נוטה להיות צודק לפני שהוא חכם, וגם נושאים טעונים מאוד כמו כסף ובגידות. "אני מקפיד להבחין בין הדרכה לבין טיפול, שמגיע בעקבות משבר והדרכה טובה לכולם".
לדבריו, בשנים האחרונות הופך הייעוץ הזוגי לנושא מרכזי במיוחד במגזר הדתי והחרדי. זאת בשל העובדה שלפי התפיסה הדתית פירוק המשפחה כמעט ואינו רלוונטי. כתוצאה מכך, הנטייה ברוב המחלוקות בין בני הזוג היא לשמור על שלום בית במקום גירושין. הציבור הדתי מושפע מאוד מהעולם המודרני, ובעקבות העלייה בציפיות של האחד מהשנייה ולהפך מתחילים לצוץ חיכוכים ומריבות, ולשם כך יש צורך במיומנויות ובכישורים של בני הזוג להתמודדות כזו. בעבר הכתובת היחידה לזוגות הייתה הרבנים, אך רבים מהם אינם בעלי מיומנויות לטיפול זוגי. לכן מעדיפים זוגות רבים להגיע להתייעצות עם אנשי מקצוע, ולאו דווקא לסמכות התורנית.
כך למשל, בני זוג בהם טיפל ד"ר זיו לא היו מסוגלים להתגרש בשל סיבות דתיות. "האישה כל הזמן רצתה לדעת מה קורה עם בעלה והייתה חייבת דיווח בכל רגע. אבחנתי שהיא סובלת מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית. בעלה נמצא בסבל נוראי, אבל היא בהכחשה שיש לה בעיה. מכיוון שהוא סובל, הוא עונה לה באגרסיביות בוטה, ובעקבות זאת היא נפגעת ו’מענישה’ אותו בכך שאינה הולכת למקווה. נתתי להם משימות וטכניקות, מתוך כוונה שהלבבות נמשכים מתוך מעשים. יש גם זוגות, שהפערים ביניהם כל כך גדולים, ובכל זאת אני לא מוותר להם אלא עושה הכל כדי לצמצם את הפערים ביניהם. כך למשל, גבר ואישה בפרק ב’, שייאמר לזכותם שלמרות שיש ביניהם ויכוחים קשים בנושאים כספיים, הם לא מוותרים על עצמם כזוג".
ד"ר זיו שימש כמייסד וכראש המסלול להכשרת מנחי קבוצות במכללת בית ברל, ואף חיבר את הספר "מסע קבוצתי – המדריך למנחי קבוצות", יחד עם ד"ר יעל בהרב. ספר זה נחשב לספר המקצועי ביותר בעברית העוסק בהכשרת מנחי קבוצות. לימים הפך למנחה ולמורה דידקטי בביודנסה (ריקוד החיים) – גישה מערכתית של טיפול המעצימה את הפוטנציאל האנושי שנוצרה בשנות ה-60 בצ’ילה, לצלילי מוזיקה המעודדת התפתחות אישית באמצעות איחוד בין הרגש, המחשבה והעשייה.
"הביודנסה היא הזמנה לחקור את החיים בפשטות ובאותנטית כדי לעורר את הפוטנציאל הטבעי שלנו ולקדם את הבריאות הרגשית. היא מלמדת אותנו לחיות מחדש לפי האינסטינקטים הראשונים הטבועים בכולנו, אך נשחקו במרוצת השנים בשל קצב החיים המודרני", מסביר ד"ר זיו.
במשך הזמן הוא גילה את קסמה של הודו. הוא שהה במחיצת הפרופ’ לפילוסופיה והגורו המפורסם והשנוי במחלוקת אושו, ובעקבות זאת הנחה והדריך מדיטציות אקטיביות שיצר אושו. בהמשך הקים ד"ר זיו את מרכז מעוף להתפתחות אישית, המשלב את התפיסה הפסיכולוגית המערבית עם תפיסת המזרח.
עד להתפשטות נגיף הקורונה הוא טס מדי שנה למשך כמה חודשים להודו כדי להכשיר מטפלים בגישת הגשטאלט בה התמחה. במקביל, הוא מנחה מדיטציות חברתיות שיצרו אושו ותלמידו וירש. החיבור המיוחד הזה בין עולם הפסיכולוגיה הקונבנציונלי לבין תפיסת המדיטציה השייכת לעולם המזרח מייצר תמהיל מיוחד במינו המתגלם באישיותו.
