היה או לא היה
יש סימנים בכתב שקשה לשקר לגביהם וגם אם מנסים לא מצליחים, למשל לחץ העט על הדף או איכות הקו שבו נכתבות האותיות. אפשר להקפיד על גודל כתב אחיד, על כתיבת שורה ישרה ועל זוויות ורווחים אחידים
לפני מספר שנים כאשר עובדי סניף בנק הגיעו בבוקר לעבודה, הם מצאו פתק שחיכה להם והיה מיועד על פי הכתוב לבית המשפט. האם מה שהיה כתוב בפתק היה קריאה אמתית לעזרה? או אולי היה משעמם לכמה ילדים והם החליטו קצת להשתעשע על חשבונם של אנשים אחרים?
כבר מהסתכלות ראשונית אפשר לראות שיש בעיות בכתב, אבל האם יש אפשרות לדעת אם הבעיות אמיתיות או שמשהוא חומד לו לצון ומנסה להיות אותנטי?
יש סימנים בכתב שקשה לשקר לגביהם וגם אם מנסים לא מצליחים, למשל לחץ העט על הדף או איכות הקו שבו נכתבות האותיות. אפשר להקפיד על גודל כתב אחיד, על כתיבת שורה ישרה ועל זוויות ורווחים אחידים, ובמקרה כזה הכתב נראה מלאכותי ולאחר כמה שורות, מי מעט ומי הרבה, מתקשים להמשיך בהצגה. (כך שאל תנסו "לשחק אותה" באבחונים גרפולוגיים לכשתתבקשו)
בפתק המצורף האות ת’ שנציגה שלה מופיעה כבר במילה הראשונה, נכתבה עם סיומת ארוכה שבחלק מהאותיות היא גם מעובה, כמה נורות אדומות מהבהבות ורומזות לכוחניות, אגרסיביות ואף חשש לאלימות של הילדה כלפי הסביבה. ההתנהגות האימפולסיבית נובעת מהצורך שלה להתגונן מאלימות שהיא עצמה חווה,ועליה לומדים מכמה סימנים שאחד מהם הוא סיומת האות ת’ שמתחילה בנסיגה כלפי צד ימין,כמו גם נסיגת הקו התחתון באות ק’ ונסיגת האות ו’ במילה שתדברו. הנסיגות הללו מספרות על התכנסות פנימית ורצון שהלוואיוהפעם לא יבחינו בי ולכן לא יפגעו בי. הוכחות נוספות ללחצים, בלבולים, חרדות ופחדים שהילדה חווה הן האותיות הנוספות המעובות כמו המ’ השניה במילה מימכם שהיא גם לחוצה וגם עם קימור הדומה לגג ומחסה.
החזרה שוש ושוב על האות ה’ במילה המשפט מדגישה את הפרעות הריכוז שמקורן בחבלה נפשית, חרדות, מעצורים רגשיים וקשיים שנוצרו גם עקב ויכוחים, מחלוקות, כעסים וחוסר רוגע שהיא עדה להם בביתה והיא מספרת עליהם בהמשך המילה באותיות ש’ ו-פ’ החותכות זו את זו.
במילה אבא היה בלתי אפשרי לזהות את שתי אותיות הא’ אם היינו קוראים כל אות בנפרד ולא בהקשרן למילה. אותיות אלה שונות משתי אותיות א’ נוספות שיש בפתק ושוני אומר דרשני. כאשר ישנו סימן חריג או מצוקה באות מסויימת במילה ספציפית, יש לשים לב באיזו מילה מדובר. לרוב כאשר אדם מעוות, משנה, או משחית צורת אות במילה מסויימת בלבד, יש לאדם צער או הרגשה לא טובה בהקשר למילה שבה נכתבה האות. במקרה זה תחושה לא טובה בהקשר לדמות האב.
האות א’ דווקא מלמדת בין השאר על הקשר עם האמא, המרחק בין שני חלקי האות מסמל את המרחק בין הכותב לאמו. במקרה זה, הילדה לא מרגישה שאמה שומרת עליה מפני אביה. גם האות ב’ במילה אבא שונה משאר אותיות ה-ב’, פתח האות מופנה באלכסון כלפי מעלה כשואלת: מאין יבוא עזרי?
המילים מרביץ, מבקשת ושתדברו הולכות וגדלות מאות לאות, היא ממש מבקשת ודורשת שתדברו כי אבא מרביץ!
המילה האחרונה איתו הפוכה לגמרי, אם היה זה הסימן היחיד הבולט והשונה בפתק, אפשר היה לחשוד שהמילה נכתבה כך במכוון בכדי להשאיר רושם של בלבול, אבל מכיוון שיש עוד הרבה סימנים שמשהו לא טוב עובר על הילדה, הסימן הזה מצטרף ומחזק את שאר הסימנים המעידים על סערת הנפש הפנימית שלה.
אין לי מושג מה עלה בגורלה של הילדה, אבל על פי היצירתיות, הנחישות והלוחמנות שהיא הפגינה, אפשר לקוות לטוב.