” בכל דור ודור צריך ללמוד את דרכי השימוש בכלים המשפיעים על הדור”.
את זה אמר הרב קוק. מעל 25 שנים אני מורה ומחנכת בישראל וכבר חינכתי דורות שלמים. התלמידים הראשונים שחינכתי כבר הורים לילדים היום ולכן אני מתפעלת באופן מיוחד מהשינוי שחל באופן עבודתי כמחנכת בזכות השכלולים הטכנולוגיים.
פעם, כדי לתעד פעילויות חברתיות שהיינו עושים, היינו מצלמים במצלמת סטילס ובמצלמת וידיאו. מישהו היה מתמנה כאחראי לצילומים, ואני כמחנכת הייתי צריכה לרדוף אחריו ולהזכיר לו שוב ושוב, לפתח את התמונות ולעשות מזה אלבום למזכרת. היום אני רק צריכה לבקש לשלוח לתלמיד שאחראי על המצגת תמונות מטיול מסויים, וכבר המחשב שלו מוצף בתמונות שצולמו בעשרות הטלפונים הניידים שיש לתלמידים.
המצגת תמיד תכלול תמונות וקטעי וידאו עם מוסיקה ברקע המשולבת בקולות התלמידים וכל אירוע חברתי שהתרחש מקבל חיים נוספים באופן עריכת המצגת ובעזרת הטכנולוגיה. פעם כדי להודיע הודעה לתלמיד הייתי מתקשרת לבית הוריו לטלפון הביתי. התלמיד לעתים לא היה בבית, לעתים לא הייתה תשובה, לפעמים קיבל את ההודעה ולפעמים לא. היום יש לנו קבוצת ווטסאפ.
הודעות לכיתה כולה נמסרות בכתיבת שורה אחת בשנייה בה אני מקבלת את ההודעה, ומתקבלות מיידית. כשעורכים מסיבת כיתה וכל אחד צריך להביא משהו, התלמידים המארגנים מצלמים תמונה של רשימת המאכלים ומעלים לקבוצת הווטסאפ. לאחר המסיבה תמונות שצולמו במסיבה הכיתתית עולות מיידית לקבוצה והתלמידים שומרים ומשתפים לפי רצונם.
תלמידים שהחסירו יום לימודים ורוצים לדעת אם היו שיעורי בית בשיעור מסויים שואלים בקבוצה ומקבלים תשובה מיידית כי מישהו מתוך 35 תלמידים בטוח יודע... התירוץ שהיה לפני שנים בודדות, ’התקשרתי לשני תלמידים והם לא ידעו’ - כבר לא רלוונטי. מסרים אישיים שצריך להעביר לתלמיד מסויים נמסרים אף הם בווטסאפ ישירות לאותו תלמיד. את הקבוצה אינני צריכה לטרוח ולבנות, אחד התלמידים עושה את זה תוך שניות, לאחר שקיבל מהתלמידים את מספרי הטלפון שלהם בפייסבוק... ישנו הווי מיוחד שמתפתח בקבוצת הווטסאפ.
מכיוון שאני גם אימא לנערה מתבגרת, אני יודעת שלרוב הכיתות יש קבוצת ווטסאפ עם המורה וקבוצה בלעדיה, ושם הם מדברים אחרת. אם למשל תלמיד מתחנף למחנכת בקבוצה המשותפת ומספר לה שכבר הספיק להכין את כל השיעורים למחר, הוא מייד מרגיע את הכיתה בקבוצת המקבילה וכותב להם: "לא באמת...". הווטסאפ עוזר לגיבוש הכיתה ומעמיק את ההכרות ואת האינטראקציה בין התלמידים והמחנכת. הוא מאפשר לזהות את הסגנון של כל אחד. אלה שיש להם חוש הומור, אלה ש’חופרים’, אלה שעונים בקודים, אלה שגם בווטסאפ מתביישים ואלה שאחראיים ודואגים ליידע את כולם על כל בוחן או מבחן שראו בהודעות באתר בית הספר.
גם אתר בית הספר הוא חידוש טכנולוגי שמשנה את כל ההתנהלות מול התלמידים. תלמיד יודע שעל כל מבחן יש הודעה באתר, כולל החומר שיש ללמוד למבחן, כך שאם לא היה בשיעור, או שהיה ולא רשם- יש לו הכל זמין במחשב הפרטי שלו. גם ביטולים של שיעורים בשעות אפס או קיצורי יום ושינויי מערכת באים לידיעת התלמיד מידי ערב, והוא יכול לארגן את הזמן שלו באופן מועיל יותר.
תוכנת המשו"ב אף הגדילה ושיכללה (ויש אומרים יותר מדי) וכעת הורים ותלמידים יכולים לעקוב באופן יומיומי אחר ההתנהלות של התלמיד בבית הספר, אם החסיר שיעור, איחר, השתמש בשיעור במכשיר הטלפון שלו או הוצא מהשיעור כי הפריע. מחנך מאותגר טכנולוגית נמצא בבעייה אמיתית בימים אלה. קשה להעלות על הדעת שיהיה מחנך שלא ידע להשתמש בתוכנות הללו ומחנך ששולט בטכנולוגיות ברמה דומה לרמת התלמידים - זוכה להערצה של ממש. אבל שום טכנולוגיה בעולם לא תצליח להשפיע על הדור לבדה, ומחנך טוב הוא קודם כל מחנך עם חזון, כמו שאומר דאגלס ב. רימוס:
"חינוך פירושו להוליך קדימה! אך אין זה אפשרי להוליך קדימה אף אחד לשום מקום, בלי לדעת לאן בדיוק רוצים ללכת" .