התמודדות העסקים עם הכבדת נטל הארנונה, כיצד?
לאחרונה התבשרנו על כניסתו לתוקף של חוק ההסדרים 2023, עם הרפורמה מרחיקת הלכת בתחום הארנונה. רפורמה זו היא ביטוי לתוכנית כלכלית של משרד האוצר, שמשמעותה ’הפיכה’ של ממש בתחום, עם השלכות הרסניות על העסקים בישראל.
במה מתבטאת ההפיכה בתחום הארנונה?
במישור העקרוני, התוכנית כוללת שני אלמנטים:
האלמנט הראשון: הסמכת ראשי הרשויות המקומיות לעדכן את תעריפי הארנונה באופן אוטומטי – ללא צורך באישור ועדת שרים - בשיעור שעלול להגיע עד 2.5% הגדלה. (בשנת 2022 ההגדלה בפועל היתה פחות מ 2% - למעשה 1.92% בלבד). אתם יכולים לשער מה תהיה התוצאה כשכל שנה ההגדלות מצטברות וזו על גבי זו...
האלמנט השני: שינוי שיטת המדידה של הנכסים לשיטת "ברוטו ברוטו", שמגדילה באופן מלאכותי את השטח של כל עסק – וזה כמובן מרים כלפי מעלה את חיוב הארנונה לכל עסק, באופן שעלול להיות מאוד משמעותי מבחינת גובה החיוב בארנונה.
במישור יותר ספציפי, תהיה הכבדה של נטל הארנונה לגבי נכסים וענפים מסויימים. לגבי נכסים שאינם בשימוש, למשל נכסים בתקופת שיפוץ – תקופת הפטור - הראשונה מבין תקופות פטור שהחוק מאפשר - תתקצר, ושתי תקופות נוספות של פטור תתבטלנה לגמרי. כבנוסף, חלק מהעסקים בתחום ההיי טק, כמו בתי תוכנה ומרכזי מו"פ – יסווגו בסיווג גבוה של משרדים, שירותים ומסחר – במקום הסיווג הקיים והנכון של "תעשיה". הנזק להיי טק בתחום פיתוח תוכנות ובסטארט אפים עשוי להיות משמעותי. ענין זה עדיין לא מוסגר במסגרת חוק, אבל הוא חלק מהתוכנית הכלכלית שעומדת ביסודה של ההפיכה בארנונה. כמו כן, דירות מגורים המושכרות למגורים יסווגו בתעריף גבוה של "בית מלון", במקום "למגורים". גם ענין זה עדיין לא מוסגר במסגרת חוק, אבל הוא חלק מהתוכנית הכלכלית שעומדת ביסודה של ההפיכה בארנונה.
לפי ההערכות מקצועיות, ההפיכה בתחום הארנונה עלולה להגדיל את נטל הארנונה על עסקים בסדר גודל של כ 15%-20% עוד בשנה הראשונה ליישומה.
ראוי להדגיש, כי ההפיכה בתחום הארנונה באה על רקע המצב הקיים, שגם היום הוא קשה. הממשלה נותנת כיום "אישור חריג" לעיריות להגדיל תעריפים מעבר למתחייב מההצמדה, וגם ההצמדה עצמה היא בחלקה (מחציתה) למדד שינוי השכר במגזר הצבורי, שהוא מדד גבוה ולא רלוונטי, במקום למדד המחירים לצרכן. בנוסף, העיריות נוטלות לעצמן יד חופשית להמציא כל מיני סיווגים, לפצל שטחים, לנפח מדידות שטח וכו’, וזה תמיד במגמה להכביד את נטל הארנונה. אין לדעת עד כמה תהיה הממשלה עוד יותר ליברלית בתחום מתן האישורים החריגים בעתיד, אבל אין זה סביר שמספרם יפחת, ובהחלט יתכן שבמידה זו או אחרת כמות האישורים החריגים עוד תגדל.
המשמעות המצטברת מהמצב שלאחר ההפיכה בתום הארנונה היא סכנה מיידית להעמסת נטל מיסוי שעסקים רבים יתקשו מאוד לעמוד בו, מהם מספר לא מבוטל של עסקים שיגיעו עד כדי קריסה, ח"ו.
מה ניתן אפוא לעשות כדי להציל את המצב? מאחר שהרשויות האחרונות, עם כל התנגדותן להסדר קרן הארנונה כפי שגולם בחוק ההסדרים 2023 – לא יעשו דבר להקלת נטל מיסוי הארנונה על המגזר העסקי, ונהפוך הוא; הן ינסו למקסם את הגביה לטובת הקופה העירונית. מבחינת המגזר העסקי, צו השעה הוא אפוא ליכודם של כלל הכוחות והגורמים של המגזר העסקי לצורך מאבק ציבורי. במקביל, חובה להקים מרכז לסיוע משפטי לכל בעל עסק, שייעץ ואף יטפל בכל מקרה פרטני, שבו יראה כי הרשות המקומית מחייבת את העסק בחיוב ארנונה מוגזם, או אף בלתי חוקי על פניו.
לשכת המסחר ירושלים נענתה לאתגר הזה, וקראה לאיחוד כלל הגורמים והכוחות במגזר העסקי לצורך מאבק ציבורי כזה.
במקביל, לשכת המסחר ירושלים הקימה מרכז ליעוץ (חינמי) ולסיוע לעסקים בתחום הארנונה. כל בעל עסק שיחשוב שנפל פגם בחיוב הארנונה שלו – אם זה בגלל סיווג לא נכון, מדידה מוגזמת של שטח או בגלל פגם של אי חוקיות אחרת – יוכל לפנות למרכז זה לצורך יעוץ חינמי. בנוסף - בכל מקרה שהדבר ידרש, המרכז יפנה את הנפגע להמשך טיפול משפטי ומקצועי אצל בעלי מקצוע המתמחים בכך, בתנאים שווים לכל נפש.
ציבור בעלי העסקים מוזמן להיעזר במרכז הסיוע בטלפון 02-6254333
דר’ יעקב סימון הוא יו"ר ועדת המיסוי והארנונה בלשכת המסחר בירושלים.
