”הרופאים הגדירו אותי כנס רפואי בניגוד לכל התחזיות”
עו”ד אלינור ברגר מראשל”צ מגלה בהרצאה מרתקת כיצד לאחר שעברה שיקום בעקבות תאונה קשה - הפכה לעורכת דין מומחית בדיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי וגם ליועצת זוגית ומאמנת אישית
עו"ד אלינור ברגר לא זוכרת דבר מאותה תאונה קשה, בה משפחתה מצאה אותה ללא הכרה מתחת לרכב שדרס אותה. זה קרה כאשר הייתה ילדה והיא ומשפחתה נסעו מאילת, בה התגוררו אז, לאזור המרכז ובדרך חזרה עצרו לבקר את דודה ומשפחתו ביישוב בהר חברון. אלינור והמשפחה ישנו שם בלילה ובבוקר, כאשר יצאו לדרך, פגע בהם רכב בחוזקה מאחור ודרדר את הרכב לתהום.
כך מספרת אלינור ברגר, שהפכה מילדה נדרסת, שבגיל חמש סבלה מפגיעה בגזע המוח ובעלת מוגבלות פיזית בעקבות תאונת דרכים קשה ועברה שנים ארוכות של שיקום בעזרת משפחתה – למצטיינת במקצוע בו היא ממציאה את עצמה מחדש: עורכת דין העוסקת מזה 11 שנה בדיני משפחה, ירושה וגישור משפחתי – במקביל להיותה יועצת זוגית ומאמנת אישית. היא גם מתאמנת בריצה לקראת תחרויות ריצה למרחקים ארוכים בהן היא משתתפת.
ביום חמישי 3.6, בשעה 19:00, היא תעביר הרצאת השראה ברחוב דויד סחרוב 11, קומה שנייה, ראשון לציון, בה תספר כיצד הפכה מילדה בת חמש, בלי הכרה, מתנדנדת בין החיים למוות כשהרופאים אמרו להוריה: "אין לה סיכוי לחיות, צריך להיפרד" - לעו"ד בעלת משרד משגשג מייצגת בבתי משפט, רצה למרחקים ארוכים ומראה שאין דבר כזה "אין סיכוי".
אלינור: "מצאו אותי מתחת לרכב בלי הכרה, כלומר לא הייתי בהכרה וטוב שכך. מדי פעם צצים בראשי זיכרונות מלפני התאונה. כך למשל, אני זוכרת עד כמה שנאתי את מלחמת המפרץ הראשונה עם הברדס על הראש שהיה לי קשה לנשום איתו, או שטיפסתי על גדרות בגן. הייתי ב’קומה’ במשך חודשיים וחצי. אני זוכרת דברים ששמעתי או מראות מיוחדים ממחלקת הילדים בבית לווינשטיין בו הסתובבתי על כיסא גלגלים במשך שנה וחצי. לאט לאט הצלחתי, יחד עם הצוות המסור, לקום מהכיסא ולהתחיל לצעוד בעזרת הליכון. אף אחד מסביב לא האמין שזה יקרה".
היא מספרת כי היא סבלה מפגיעת ראש וההשפעה הייתה ניכרת בכל מקום בגוף שלה. אלינור: "במשך חודשיים וחצי הייתי בתרדמת בבית החולים סורוקה, וכשהתעוררתי אף אחד לא האמין שזה קורה. חצי גופי השמאלי היה משותק, לא יכולתי ללכת וכמובן לא לעמוד, בלי יכולת דיבור בכלל עם חוסר שיווי משקל ויציבות. במשך שנה וחצי עברתי שיקום ראשוני בבית לוינשטיין ועד גיל 18 היה למעשה השיקום האמיתי שלי, כולל ההתמודדויות עם המציאות החדשה שטפחה על פניי. פשוט חייתי את חיי מכח האינרציה ורציתי להיות כמו כולם. כנראה שבתוך הראש עדיין זכרתי איך הייתי לפני התאונה ופשוט המשכתי מאותה הנקודה. עבורי פשוט לא הייתה אופציה אחרת".
עו"ד אלינור ברגר, נשואה ואם לשלושה ילדים קטנים, עברה תהליכים ארוכים ומייגעים של פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור וכל מה שנדרש כדי לנסות ככל האפשר לחזור לחיים הרגילים. "הרופאים הגדירו אותי כנס רפואי בניגוד לכל התחזיות, ואחרי שיקום של שנה וחצי בבית לווינשטיין הגיע הזמן לחזור הביתה יחד עם כל בני המשפחה".
היא מספרת כי היו לה הרבה מאוד קשיים בדרך, או כפי שהיא קוראת להם: ’שיעורים עתידיים’. החל מהליך השיקום, כלה בהתמודדות של החזרה לחיים בבית לווינשטיין, המאבק היומיומי, ועד לחזרה לנורמליות לכאורה כשנכנסתי עם כולם לכיתה א’. בהמשך היו התמודדות יומיומית עם הקשיים בבית הספר, בחברה, ההתבגרות, ההתמודדות עם מערכת החינוך, המאבק בבגרויות והלחץ ועד להתקבל ללימודי תואר ראשון, הלימודים לבחינות הלשכה ועוד. "היו אנשים כמו: רופאים, מורים וילדים שלא האמינו בי ולא תמיד בכוונה הורידו אותי, אבל זו הייתה ההסתכלות שלהם על החיים", היא מציינת. היא כמובן מפרגנת למשפחתה: הוריה, אחותה ואחיה שתמיד סייעו לה ולחברים ולחברות שהפכו למשפחה מבחירה עבורה.
כבר כילדה היא לא שתקה כשראתה אי-צדק. "תמיד אהבתי לעזור לאנשים, להבין במה הם יכולים להיות, איך לשפר את חייהם ולתת להם נקודות מבט אחרות. בכל מה שעברתי מילדות למשפחה הייתה חשיבות מכרעת עבורי. כשהיא מייצגת ומלווה נשים או גברים שיוצאים ממערכת זוגית אלימה, היא מרגישה סיפוק אדיר כשהיא רואה כיצד הם חוזרים בהדרגה לנשום ולהתפתח.
כך למשל, היא ליוותה אישה שיצאה ממערכת יחסים אלימה מצד בן זוגה שנמשכה שנים רבות. "בהתחלה היא הייתה מפוחדת ומבולבלת מאוד, אך ככל שעבר הזמן היא התחזקה, צעד אחרי צעד. זה היה תיק משפטי ארוך ולפעמים מייגע, אך בסופו של דבר הצלחתי לנצח עבורה במשפט. היא אישה נהדרת, מעצימה ומופלאה, שלגמרי לא דומה לאותה אישה שברירית ובוכייה שהגיעה אליי. בימים אלו אני מלווה אישה מדהימה המגדלת לבדה את ילדיה. גם היא הצליחה להינצל ממערכת זוגית אלימה ורומסת, ואנו עובדות ביחד על הדימוי העצמי שלה. מבחינתי, היא סיפור הצלחה בגישה שלה לגבי החיים".
מאז שאלינור זוכרת את עצמה, היא תמיד רצתה להיות עו"ד ואשת עסקים. היא מציינת כי דיני משפחה ירושה וגישור משפטי הם תחום מסועף וגדול ומורכבים מאנשים ומעזרה לאנשים בכל מיני מצבים בחיים – בפרידה יחסית יפה בעזרת גישור משפחתי, בייצוג צד בבית משפט בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, ובין אם זה בהסכם גירושין או הסכם ממון או כל דבר אחר. "אני שמה לעצמי מטרה מול העיניים שנכונה לאחר כל השיקולים ואצליח להשיג אותה – גם אם יש מהמורות וקשיים בדרך. זה ייקח זמן אולי אבל אעשה הכל כדי להציל את הלקוח שלי, לעזור ולתרום לו. גם אם יגידו לי שדבר הוא בלתי אפשרי, אמצא את הדרך לעשותו אפשרי ואשתמש ביצירתיות, בכח ובאמונה שלי ובהיותי חדורת מטרה. לא ארפה, גם אם ינסו להרפות את ידיי".
היא מודה כי יש לה פינה חמה בלב כלפי אוכלוסיות רבות, אך בעיקר כלפי מי שסבלו במערכת היחסים הזוגית מאלימות פיזית, נפשית, מינית וכלכלית, "אני מרגישה שליחות אמיתית להביא אותם לחיים טובים יותר ולדאוג לילדיהם. אני כל כך שמחה כאשר בני זוג חוזרים להיות ביחד – בעזרת ייעוץ זוגי או אימון אישי שאני מעבירה – ואז כל אחד מגלה את אהבתו הישנה שחוזרת לחיים או כשבני זוג מבינים שהם צריכים לסיים יפה את היחסים ביניהם בעיקר בשביל הילדים – אך גם בשביל כל אחד מהם. יש לי הרבה יעדים ומטרות, כולל כאלה שנולדות כל יום מחדש, אבל אני מזכירה לעצמי שכל דבר בעיתו. המטרה העיקרית שלי היא לעזור לאנשים לצלוח משברים, לעזור לאנשים לחיות באופן הכי טוב עבורם, ובעיקר לדאוג לילדים שפעמים רבות קולם לא נשמע".
לדבריה, התאונה הקשה שעברה בילדותה משפיעה עליה עד היום. "מבחינה פיזית אין השלכות, לפחות לא כאלה הנראות לעין, אך מבחינה מנטלית אין ספק שהעמדה שממנה התחלתי הובילה אותי למי שאני כיום. ההבנה וההכרה שמכל קושי צומחים ושכל קושי בא אלינו כי אנחנו יכולים לעבור אותו ולצמוח ממנו. הכל שאלה של איך אנו תופסים את עצמנו ובאיזו סביבה אנחנו רוצים להיות. זה גם גרם לי להתעלות מעל עצמי, כי הייתי צריכה להוכיח, בעיקר לעצמי, שאני יכולה כמו כולם. היצר התחרותי הביא אותי לא לוותר לעצמי וממש לא הסכמתי לתרץ שעברתי תאונה קשה שבגללה אני צריכה לקבל הנחות כלשהן".
