”תיקון 190” ברכה או קללה?

גדעון מגל - תוכן שיווקי

  whatsapp

Twitter

הוותיקים בינינו זוכרים שבעבר הרחוק, אפשר היה להשקיע סכומים נכבדים בקופות גמל, וכעבור 15 שנים מיום פתיחתן, ניתן היה למשוך מהם את הכספים בסכום חד פעמי פטור ממס.

בתחילת שנות האלפיים חלו שינויים במודל זה שקצת צמצמו את האפשרות למשוך סכומים חד פעמיים, אבל החל משנת 2008, נסגרה אפשרות זו כליל, מאז ניתן היה למשוך כספים אלו רק כקצבה פנסיונית. ההשקעה לקופות הגמל שהייתה ערוץ ההשקעה המועדף על הציבור,  ירדה לאפס.

כאמור החל משנת 2012 שהוחל תיקון 190, חלו שינויים שמאפשרים בתנאים מסוימים למשוך סכומים חד פעמיים מקופות גמל, לכאורה ללא הגבלה, כאשר מהסכום שנפדה, ינוכה מס רווחי הון של 15% בלבד במקום מס רווחי הון בשיעור של  25% בניכוי מדד על רוב ההשקעות בשוק ההון.

מהם התנאים בהם ניתן למשוך סכומים חד פעמיים מקופת גמל "תיקון 190"?

1. על המשקיע להיות בן/בת 60 ומעלה.
2. תנאי נוסף הוא שלמשקיע תהיה קצבת פנסיה בגובה של לפחות 5,012 ₪ לחודש לשנת 2024 (קצבה מזערית).

מהם היתרונות העיקריים של השקעה בתיקון 190?

1. בסכומים גבוהים, דמי הניהול בקופות גמל נמוכים יותר מדמי הניהול במוצרי השקעה מתחרים.
2. בניגוד להשקעות בשוק ההון, מס רווחי הון נפדה רק עם הפדיון ולא בכל עיסקה שמבצע מנהל ההשקעות.
3. קיים מגוון גדול של מסלולי השקעה וניתן לחלק את ההשקעה ביניהם.
4. ניתן לנייד את ההשקעה לחברה מנהלת אחרת ללא עלות וללא אירוע מס.
5. מס רווחי הון כאמור הינו 15% נומינלי, זאת בהשוואה ל – 25% בניכוי מדד במוצרים מתחרים.

מהם החסרונות והסיכונים של השקעה בתיקון 190?

1. מס הכנסה מתייחס להפקדה בקופת גמל, כאל השקעה של עצמאי במוצר פנסיוני, שבו כל הסכום עד תקרה של 38,400 ₪ לשנה, ניתן למשיכה רק כקיצבה פנסיונית. אם מושכים אותו בסכום חד פעמי, ינוכה מכספים אלו מס בשיעור 35% מהקרן. אגב, ניתן לקבל החזר מס על רובד זה, דבר שרוב המשווקים מתעלמים ממנו.
2. אם הקצבה של המשקיע קרובה לסכום הקצבה המזערית (5,012 ₪ לחודש) ותהיינה ירידות בשוק ההון שבעקבותיהן תקטן קצבתו, כל הסכום המושקע יהפוך לסכום קצבתי שלא ניתן לפדותו בסכום חד פעמי.
3. בנתוני אינפלציה ממוצעים של 3% לשנה, ותשואות סולידיות המתאימות לחוסכים בגיל השלישי, אין הבדל גדול ממס ריאלי של 25% ולפעמים אפילו חיסרון.
4. לא כל סוגי הקצבה מוכרים כבסיס ל"קצבה מזערית" שמאפשרת פדיון בסכום חד פעמי.

מה השגיאות שאני במתכנן פרישה נתקל בהן בביצוע השקעה בתיקון 190?

1. השקעה בסכומים קטנים: אני נתקל במקרים של השקעה בסכום של 300,000 ₪ בשנה מסוימת, כשמתוך השקעה זו – 38,400 אינם נזילים כלומר כ – 13% מההשקעה אינה ניתנת למשיכה בסכום חד פעמי. פגשתי פורש שהצטברו לו סכומים קצבתיים (כלומר לא נזילים) כתוצאה מהשקעה לאורך השנים בתיקון 190 ע"ס כ – 200,000 ₪, דבר שלא היה קורה לו בהשקעות אחרות.
2. השקעה בשתי קופות גמל שונות באותה שנה: לכאורה כוונה טובה של פיזור סיכונים, למעשה בשתי קופות הגמל חייבו אותו על רובד ראשון קצבתי של 38,400 ₪. זה ניתן לתיקון, אבל יחייב טיפול מקצועי וזמן מיותר שניתן היה להימנע ממנו אילו כל הסכום היה מושקע באותה קופה.
3. ניודים תכופים: יש הרבה ברכה באפשרות לנייד את הכספים לקופת גמל אחרת. הרבה פעמים החיסרון הוא של אובדן מידע וכשזה לא מבוצע כמו שצריך, יאבד מידע חיוני להמשך.
4. לא כל סוגי הקצבאות מוכרים לצורך "קצבה מזערית": כלומר גם אם הסכום מתאים, אבל המשלם אינו קרן פנסיה או גוף ציבורי, הקצבה הזו לא תאפשר פדיון בסכום חד פעמי.

סיכום: למה לשים לב כשבוחנים השקעה בתיקון 190?

1. גובה ההשקעה: שיהיה בסכום משמעותי, לפחות 800,000 ₪.
2. סכום הקצבה: שיהיה גבוה משמעותית מהקצבה המזערית, לפחות 20% מעליה (6,000 ₪ לחודש ומעלה).
3. מתי להשקיע: רצוי לבצע את כל ההשקעה באותה שנה ולא לחלק למספר שנים. כך לא תחויבו כל שנה ברצפת השקעה קצבתית בכל שנה בנפרד.
4. ניוד לקופה אחרת: לשאול את המשווק הפנסיוני על מה ולמה? ניודים תכופים מעידים על האינטרס שלו ולא של המשקיע.

יש לכם עוד שאלות לתכנון פרישה - גדעון מגל? כנסו!

050-7519012  המיניסייט שלי