מהפכת הארנונה – זינוק בעליית התעריפים, הכבדה מסוכנת בנטל המס על העסקים
הארנונה לשנת 2024 תתייקר בכ-2.7 אחוזים בתעריפים - הזינוק הגבוה ביותר זה עשור . החיוב בארנונה יעלה באחוזים נוספים עקב המעבר למדידת שטחים בשיטת ”ברוטו ברוטו”.
בימים האחרונים התבשרנו ממשרד הפנים על עדכון דרמטי בתעריפים לצרכי ארנונה בשיעור 2.68% - שיעור עלייה שהוא כמעט כפול משנת 2023 ( - 1.37%). מדובר בעלייה הכי גבוהה מאז שנת 2014. העדכון נעשה בכל חודש מאי, והוא מחושב על בסיס משולב: ממוצע בין 50% מהשינוי במדד המחירים לצרכן, שזינק בלמעלה מ 5% בשנה האחרונה, ובין 50% השינוי במדד השכר במגזר הציבורי, שאף הוא עלה, אמנם רק במעט ( - 0.37%).
ברור לכל בר בי רב, שבשורה לא נעימה זו משמעותית במיוחד לגבי המגזר העסקי, עליו חלים ממילא תעריפי הארנונה הגבוהים ביותר המצויים בכל צווי המיסים של הרשויות המקומיות. כמצופה, הבשורה הזו גררה ביקורת קשה מצד ארגוני המגזר העסקי, אך למרבה הצער ביקורת זו לא נענתה ע"י התייחסות מצד מעצבי המדיניות הממשלתית.
הצרה היא, שהזינוק בתעריפי הארנונה עפ"י נוסחת העדכון הקבועה, אינו האלמנט היחידי הנוטל חלק במה שאפשר להגדיר כבר כמהפכת הארנונה 2023. אלמנט נוסף הוא הסמכות הנתונה לשר הפנים לתת אישור לחריגה כלפי מעלה בתעריפי הארנונה, ספציפית לכל רשות מקומית שתבקש זאת. אישורים כאלה, מסתבר, הינם די רווחים, לתפארת ראשי הרשויות המקומיות, ומשמעותם -הכבדה נוספת של נטל הארנונה על המגזר העסקי.
וזה לא נגמר בכך. אלמנט נוסף במהפכת הארנונה, התחדש לראשונה השנה עפ"י חוק ההסדרים 2023, המתבטא בשינוי שיטת המדידה של שטחים עליהם חלה ונגבית הארנונה. אלמנט זה נושא פוטנציאל של גידול ניכר בחיובי ארנונה, אך הוא לא זכה עד כה לדיון ולחשיפה ציבוריים משמעותיים, לא מידם של ארגוני החברה האזרחית - ובודאי שלא מטעמם של גורמי השלטון בכנסת, במשרד האוצר, במשרד הכלכלה וברשויות המקומיות. גורמי שלטון אלה, כמובן שאינם מעוניינים בחשיפה ודיון בנושא. לכן, הגיעה השעה שהשיח בציבורי בענין זה יותחל מצד ארגוני המגזר העסקי.
כדי להבין את הנושא בעיקרו, כדאי לדעת שעד היום נקטו הרשויות המקומיות בשלוש שיטות מדידה עיקריות שונות של שטחים נושאי ארנונה. השיטה המקלה ביותר היא שיטת הנטו-נטו, שלפיה נמדד רק שטח הפנים של הנכס, ולמעט קירות חיצוניים ופנימיים, מרפסות פתוחות, חדרי מדרגות, מרתפים משותפים, חדרי כניסה, מקלטים וכיו"ב. שיטה מקלה פחות היא שיטת הברוטו – שלפיה נמדד שטח הפנים כולל פרוזדורים, מבואי כניסה, מרפסות מקורות, שטחים מקורים, חדרי שירות ומבני עזר וקירות פנימיים, אך לא קירות חיצוניים ושטחים משותפים (מקלט, חניה, חדר כניסה, חדר מדרגות וכיו"ב). לעומת אלה, שיטת הברוטו-ברוטו היא שיטת מדידה מחמירה, ובה נמדד כל השטח המקורה במבנה, לרבות קירות פנימיים וחיצוניים, מרפסות פתוחות, חדרי מדרגות, מרתפים משותפים, חדרי כניסה וכל מחסן המשמש את הבנין או המקלט.
בהקשר זה יש להדגיש כי ככלל, הרשויות המקומיות הוגבלו עד כה עפ"י החוק מלשנות את המדידות ההיסטוריות שנעשו על שטחים, כל שטח לפי שיטת המדידה בה נמדד בעבר. אלא שכיום באה המהפכה בארנונה והורתה, בסעיף 80(ב2) לחוק ההסדרים 2023 כהאי לישנא:
" על אף האמור בתקנות לפי סעיף 8(ב), רשות מקומית רשאית לשנות את שיטת המדידה של שטח כלל הנכסים שבתחומה, באופן שהארנונה תוטל גם על מטר רבוע של הנכס שלא נכלל במספר המטרים הרבועים של הנכס לצורך הטלת ארנונה בשנה הקודמת, וזאת באישור השרים ולאחר משלוח הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב)(2), בשינויים המחויבים".
מבלי להכנס לדקדוקים ודקויות שונות בפרשנות הוראת החוק הנ"ל, ברור שמכאן ואילך תוכל רשות מקומית למדוד כל נכס מחדש – לרבות ודוקא לפי השיטה המחמירה, שיטת הברוטו-ברוטו. דברי ההסבר שנלוו להצעת החוק לא הותירו כל ספק לגבי כוונת המחוקק. המשמעות היא פוטנציאל גדול לגידול בחיובי הארנונה על עסקים. מדובר בגידול שאף עולה על הגידול המצטבר הנובע מהזינוק בתעריפי הארנונה וממדיניות היד הרחבה במתן אישורי חריגה לרשויות המקומיות!
האפקט המצרפי של כל האלמנטים העיקריים במהפכת הארנונה, כמתואר לעיל, עלול להיות אסוני, הן מצד עצם הגדלת הקצאת המשאבים לטובת תשלומי ארנונה על העסקים, הן מצד הקטנת ההשקעות העסקיות, והן מצד צמצום הביקושים למוצרים ושירותים, והעלייה ביוקר המחיה אצל משקי הבית בכלל. האם נראה שהממשלה נתנה דעתה על המשמעויות של האלמנטים השונים במהפכה בארנונה – כל אחד לחוד וכולם ביחד? לא בטוח התשובה על כך היא חיובית, וזה ענין חמור בפני עצמו. מכל מקום, ברור שהממשלה לא עיצבה ולא הפקידה בידי המגזר העסקי כלים ומשאבים להתמודדות מתקבלת על הדעת עם נטל הארנונה האסוני הזה, העלול להביא עסקים לא מעטים לכדי משבר וקריסה בעתיד. ברור גם שהיא לא נתנה דעתה על רגולציה מתאימה שתגביל ותמתן את האפקט הכלכלי השלילי הנובע מהמהפכה בארנונה.
ויתרה מזו. שר האוצר מר בצלאל סמוטריץ הוזמן לכנס שדרות לכלכלה (13.06.2023), ונושא מהפכת הארנונה היה אמור להיות אחד הנדונים החשובים. למרבה הצער, השר לא הופיע לכנס ולא זכינו לשמוע מפיו כיצד אמור המגזר העסקי להתמודד עם גזרות הארנונה הבאים על המגזר העסקי שלא בטובתו. ספק אם השר הנכבד היה יכול להמציא מענה מספק על השאלה הזו, גם אילו הופיע לכנס. מי שכן הופיע, היה שר הכלכלה מר ניר ברקת, אבל לא היה לו מענה לשאלה הטעונה, הגם שנשאל עליה ע"י הח"מ.
ראוי להזכיר כי בידי הממשלה נתונים הכלים להקפיא חלקים ממהפכת הארנונה, באמצעות ייזום של הוראת שעה מתאימה. אין לדעת אם הממשלה תאזור כח לבצע צעד כזה, אך ברור שעל המגזר העסקי ליצור לחץ ציבורי משמעותי שיגרום לכך, בתקווה שהאסימון הנכון יפול אצל בעלי הסמכויות בממשל. מכל מקום, ברור שחובה לפחות לעצב מדיניות משלימה, שבמסגרתה תעוצב רגולציה אשר לפחות תגביל כל אחד ממנועי ההגדלה של הארנונה: הקפאה חלקית של עדכון תעריפי הארנונה, צמצום בהוצאת אישורים לחריגה בארנונה, והעמדת תקרה מקסימלית לשיעור הגידול במדידת שטחים נושאי ארנונה.
לאור חולשותיו של הממשל המרכזי, ניתן להניח שללא מאמץ מתואם ואינטנסיבי של ארגוני המגזר העסקי, המצב לא יתוקן, ודאי לא במידה מספקת. לפיכך, על ארגוני המגזר העסקי רובצת החובה ליזום קמפיין מתואם ואינטנסיבי בענין זה. יצוין, כי לשכת המסחר ירושלים, שהיתה ממארגני כנס שדרות לכלכלה והציפה גם את נושא המהפכה בארנונה במסגרת הכנס, כבר פתחה בקמפיין משלה, ואין סיבה מדוע לא יצטרפו אליה יתר ארגוני המגזר העסקי.
אין גם לשכוח ולהזניח את מצבו של בעל העסק, בהינתן שגזרות הארנונה ינחתו עליו בכל כובדם. המענה שניתן לאתגר זה בלשכת המסר ירושלים היה הקמה והפעלה של מרכז יעוץ חינמי לנפגעי הארנונה במגזר העסקי, הפועל ליד ועדת המיסוי והארנונה בלשכה. המרכז פתוח לפונים כבר כיום, במטרה לסייע לכל עסק נפגע ארנונה. אין סיבה שהוא יהיה גורם יחיד מסוגו – וכל המרבה הרי זה משובח.
הכותב הוא יו"ר ועדת הארנונה בלשכת המסחר ירושלים.
נכתב על ידי ד"ר יעקב סימון
