איך מפתחים ביטחון עצמי אצל הילד / עמית בן דוד
מרינה מכפר בן נון שואלת: ”איך מפתחים ביטחון עצמי אצל הילד שלי שלומד בביס יסודי?”, לתשובת הקואצר עמית בן דוד, כנסו.
איך מפתחים ביטחון עצמי אצל הילד?
שלום מרינה,
שאלה חשובה. כאשר הביטחון העצמי של ילדך ילך וישתפר, ייתכן והוא ירגיש יותר מוערך ונחשב, יאמין שהוא יכול להצליח במשימות, ירשה לעצמו לחוש גאווה על עבודות שעשה, יחשוב על עצמו דברים טובים וירגיש מוכן יותר לאתגרי היומיום.
באופן עקרוני ביטחון עצמי משתפר כאשר הילד (ולמען האמת גם המבוגר:) חווה מסוגלות, יעילות ושמקבלים אותו.
הנה כמה טיפים בנושא:
- עזרי לילד שלך ללמוד מיומנויות חדשות – בין אם זה ללמוד לרכוב על אופניים ללא גלגלי עזר, להשתפר בקריאה או לנגן על פסנתר. בתוך שיפור מיומנות מסתתר שיפור בביטחון העצמי.
- כאשר את עוזרת לילד שלך ללמוד מיומנויות חדשות, תחילה הדגימי לו ואח"כ קחי צעד אחורה ואפשרי לו להתנסות, לבחור מתוך שיקול הדעת שלו, לקחת סיכונים (כמובן בשיקול דעת בריא) ולהתנסות שוב. עליו לחוות את המסוגלות שלו מתוך עצמו ובעצמו. אם תעזרי לו יותר מדי ותגונני יותר מדי מטעויות הוא ילמד שהוא בעצם לא מסוגל בעצמו ושטעות זה דבר "אסור" במקום שטעות תיתפס כלימוד חשוב ונחוץ.
- כשאת משבחת ומפרגנת – עשי זאת בחכמה. ברור שזה טוב לשבח את הילד ולגרום לו להרגיש גאה בעצמו, ויחד עם זאת, כאשר משבחים בצורה הלא נכונה זה עלול לגרום לתוצאה הפוכה.
לכן נסי להפחית את התשבוחות על התוצאות (וואו! קיבלת 100 במבחן!) או תכונות מקובעות (אתה כ"כ חכם/ יפה). מדוע? כי אז הילד עלול להמנע מאתגרים שבהם הוא עלול להזיק ל"מוניטין" שלו, זה שמניב לו שבחים... והוא גם יקשר בין תוצאות לזהות שלו (כי אם תוצאות מסוימות = אני חכם, אז כשאני לא מפיק את התוצאות ברמה הזאת = אני כבר לא חכם...אז עדיף לי לא לנסות כדי לא להיכשל, כך אני לפחות שומר על התדמית שלי = הימנעות = ירידה בביטחון העצמי).
לעומת זאת, אם תתרכזי בלשבח אותו בעיקר על מאמץ, התקדמות וגישה – ("כל הכבוד, איך אתה משקיע מאמץ בשיעורי הבית", או "אני רואה שאתה משתפר ומשתפר בכדורגל", או "אני גאה בך על איך שאתה מתאמן על האורגן, בכזאת חריצות") אז יש סיכוי מצוין שהילד יעז יותר, יתנסה יותר וישקיע מאמץ לחתור לעבר מטרות, וכך גם יצליח יותר וחוזר חלילה כמעגל חיובי שמזין את עצמו.
- תני לו דוגמה טובה – כאשר הילד יראה אותך משקיעה מאמץ במשימות ואתגרים, וכאשר יראה כיצד את מאפשרת לעצמך ללמוד מטעויות בגישה שלווה, וכאשר הילד יראה אותך שמה דגש על גישה קלילה ושמחה כשאת מבצעות את המחויבויות שלך – הוא ילמד זאת בעצמו.
- כמובן שמומלץ להימנע מעודף ביקורתיות ושיפוטיות כי הדבר זורע "מינוסים" בחשבון הבנק הנפשי של הילד אשר עלול להתבטא כהימנעות וחוסר ביטחון (שהרי ביטחון עצמי מרמז על לנסות ולהעז ולטעות ולנסות שוב – וזה לא מסתדר עם כך שעל כל טעות "חוטפים על הראש...").
- התמקדי בחוזקות ולא בחולשות. הדבר הקל הוא להעיר לילד כשהא עושה טעות, אך הדבר הנכון הוא להיות מאוד קשובים למתי הילד עושה מתנהל בדרך ראויה להערכה ולהעצים אותו בנקודות זמן האלו. בנוסף, שימי לב לדברים שהוא מוכשר ונהנה מהם באופן טבעי וצרי לו הזדמנויות לחזק זאת ולעלות לרמה הבאה (מסגרות/ חוגים/זמן מוגדר לצורך העניין בבית).
בהצלחה!