חיפוש
 
לדף הבית >>     גילה עיני, דיני משפחה, מודיעין >>

מזונות ילדים: האם תשלמו עד גיל 18 או גם לאחר מכן? כל מה שאתם חייבים לדעת!

 

כותבת המאמר הינה עו”ד ונוטיריונית גילה עיני ממודיעין, מומחית בדיני משפחה וגישור. מה הדין בישראל בנוגע לתשלומי מזונות? על כך ועוד בטור הבא...

 

בישראל, חובת תשלום מזונות ילדים מתחלקת באופן כללי לשתי תקופות עיקריות, המשולמות על ידי ההורים (או מי מהם שחויב):

1. עד גיל 18 (בגרות):

זוהי התקופה העיקרית בה מוטלת חובת מזונות על ההורים.

  • עד גיל 6: על פי הדין העברי (שחל על יהודים בישראל), האב חייב במזונות ילדיו באופן מוחלט לצרכים הכרחיים, ללא קשר ליכולתו הכלכלית או ליכולתה הכלכלית של האם. עם זאת, פסיקות עדכניות של בית המשפט לענייני משפחה נוטות להתחשב גם בחלוקת זמני השהות (משמורת משותפת) ופערי השכר בין ההורים, גם בגילאים אלו.
  • מגיל 6 עד 18: בתקופה זו, חובת המזונות היא מדין צדקה, והיא מוטלת על שני ההורים בהתחשב בהכנסותיהם הפנויות (הכנסות מכל מקור פחות הוצאות הכרחיות כמו שכר דירה/משכנתא) ובהתאם לחלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל הורה. ההלכה המכוננת בעניין זה היא הלכת בע"מ 919/15.

מדוע עד גיל 18? הסיבה לכך היא שגיל 18 נחשב לגיל בגרות משפטית בישראל. עד גיל זה, הילד נחשב לקטין ותלוי בהוריו לצורך סיפוק צרכיו הבסיסיים (מזון, מדור, ביגוד, חינוך ובריאות). החוק והפסיקה מכירים בכך שלמרות הגירושין, האחריות ההורית לדאוג לרווחת הילדים ממשיכה.

2. לאחר גיל 18 (מזונות מופחתים):

לאחר גיל 18, ובמיוחד במהלך שירות צבאי סדיר, שירות לאומי או שנת שירות, נהוג בישראל להמשיך ולשלם מזונות, אך בסכום מופחת (לרוב כשליש מסכום המזונות ששולם עד גיל 18).

  • עד מתי? בדרך כלל, תשלום מופחת זה נמשך עד תום השירות הצבאי או הלאומי, או עד הגיע הילד/ה לגיל 21, לפי המוקדם מביניהם.
  • מדוע? הסיבה להמשך תשלום המזונות המופחת גם לאחר גיל 18 היא התלות הכלכלית של הצעירים בישראל בתקופה זו. בשירות צבאי או לאומי, חיילים ומשרתי שירות לא מקבלים שכר המאפשר להם לכלכל את עצמם באופן מלא, ורבים מהם עדיין סמוכים על שולחן הוריהם. המזונות המופחתים נועדו לסייע בכיסוי צרכים בסיסיים אלו עד שהצעיר/ה מסיים/ת את השירות ויוכל/תוכל להתחיל בחיים עצמאיים.

חשוב לזכור שקביעת גובה המזונות והגילאים המדויקים משתנה מתיק לתיק, ותלויה בנסיבות הספציפיות, ביכולות הכלכליות של ההורים, בזמני השהות, ובשיקול דעת בית המשפט או בית הדין הרבני.

 

(חלק מהמידע, נכתב בעזרת תוכנת AI של גוגל)


יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!

052-8342566  המיניסייט שלי  בחזרה לאתר שלי

דברו איתנו ב whatsapp   
רוצים עוד פרטים? כנסו!

 

רוצה לצ'וטט?
 
 
 
 
למה  mcity

למה mcity

יולי לב מתראיין בערוץ 13

יולי לב מתראיין בערוץ 13

 
 

זכויות הפציינט בעת רשלנות רפואית

תושב העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה:”ניסן שלום. הייתי בטרם בגין כאבים חזקים באוזן ובלסת. נאמר לי שיש לי דלקת באוזן. לאחר מכן התגלה שבכלל זה נובע מעומס על הצוואר שהשליך על הלסת ויצר שם מעין דלקת וטופלתי בפיזיותרפיה. האם זה נחשב לרשלנות מצד הרופא שבדק אותי בטרם והביא לי טיפות אנטיביוטיות לאוזן שבכלל לא היה בהן צורך. במידה וכן מה עושים, זה קרה לפני מס` חודשים”. לתשובת המומחה- כנסו...

מהו סעיף 26 לחוק הירושה ולמה חשוב להכירו

 

צוואה היא האמצעי המשפטי הטוב ביותר מבחינתו של אדם להורות כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו עם הליכתו לבית עולמו. מדובר במסמך משפטי מחייב המבוסס על כיבוד רצון המת המהווה לדברי כבוד הנשיא בדימוס, אהרון ברק, ”חלק מתרבותנו הכללית והמשפטית” וכן ”עיקרון ידוע של המשפט העברי לפיו מצווה לקיים את דבר המת”. להמשך קריאת המאמר של עו”ד גילה עיני, מומחית לדיני משפחה, גישור ועוד, כנסו...

החלקה באולם אירועים- מי ישלם פיצויים?

 

תושבת העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה: ”שלום רב, הייתי בחתונה של חברתי הטובה והחלקתי בשירותים בגלל שהרצפה הייתה רטובה. עקב כך שברתי את הרגל. האם במצב כזה ניתן לתבוע ואיך מתנהל התהליך, תודה”. לתשובת המומחה- כנסו

 
 

 

 

ברקי יש לי שאלה
כל מה שקורה בעיר באנר הדר

 

מדורים