היו היה פעם
עם פעם לפני הרבה שנים כשהאנושות היתה פרימיטיבית, היו טלפונים עם חוגה, מכשירי רדיו עם כפתורים עגולים מסתובבים, פטיפון עם תקליטים, טלוויזיה בשחור לבן, כובע טמבל ו...עטים.
אנשים נהגו "לא עלינו" לכתוב על דפים, ממש לכתוב ולא להקליד בסמארטפון, בטאבלט או במחשב. המילה הכתובה היתה אכן כתובה וגם אחרי שנים אפשר היה לקרוא מכתבים ישנים ויומנים ולכתוב בעקבותיהם ספרים כמו: שלך סנדרו ומאוחר מדי של צבי ינאי או אות מאבשלום של נאוה מקמל-עתיר (גם אם לפעמים הם מסתמכים על המציאות ולא תמיד על מכתבים מקוריים). היום גם המצלמה היא חלק ממכשיר הפלאפון ולפעמים אני חוששת שכל מה שיישאר מהזיכרונות יהיה אבק ברוח.
בעבר היתה המהפכה התעשייתית שהשפיעה על האנושות, כיום מתרחשת המהפכה הטכנולוגית וגם היא משפיעה על האנושות. הקדמה טובה ונחוצה ואי אפשר לעצור אותה אבל אולי אפשר לא להיסחף. אנשים טוענים שהגרפולוגיה גם היא דינה להעלות אבק ולהפוך למשהו ארכאי שהרי מי כותב היום?
הכתיבה באמצעות עט ונייר כנראה לא תיעלם במהרה, עדיין כותבים במחברות, עדיין מתרגלים את הכתיבה ועדיין מעודדים ילדים לצייר. מיומנויות הכתיבה והציור דומות למיומנויות אחרות שלא נעלמות גם אם לא מתנסים בהן זמן רב כמו רכיבה על אופניים או שחייה.
הפעולות שהיד עושה משפיעות על אזורים שונים במוח ולמרות שהיום ניתן לצייר במחשב, ישנם אנשים שהציור על הדף מרגיע אותם.
ממחקרים שנעשו לאחרונה עולה כי לכתיבה ביד יש השפעות על יכולות החשיבה והזיכרון והסיבה לכך היא שהכתיבה ביד מעוררת ומגרה במוח את האזורים האחראים על תכנון וחשיבה ומשליכה גם על התפתחות השפה והחשיבה היצירתית.
בנוסף מורגשת השפעת הציור והכתיבה אצל ילדים גם על המהירות שבה הם לומדים לקרוא ועל היכולת להביע רעיונות רבים יותר. לעומת זאת השימוש התמידי במקלדת פוגע ביכולת לביטוי עצמי.
חוקרים הציגו בפני ילדים שעדיין לא למדו קרוא וכתוב, צורה כלשהי וביקשו מהם לשחזר אותה באחת משלוש הדרכים הבאות: שיחזור על גבי נייר ובו קווי מתאר מקווקווים; ציור על נייר לבן ריק; או הקלדה למחשב. לאחר מכן החוקרים סרקו את מוחם והראו להם שוב את הצורה. החוקרים מצאו שאצל הילדים שציירו את האות בקו חופשי הורגשה עלייה בפעילות בשלושה אזורים במוח, שבדרך כלל פעילים אצל מבוגרים כשהם קוראים וכותבים. מנגד, אצל ילדים שהקלידו או העתיקו את הצורה, לא נמצאה השפעה דומה.
בניסוי אחר סטודנטים שסיכמו בכתב היד הצליחו יותר במבחנים מסטודנטים שהקלידו במחשב. הפסיכולוגים תרצו זאת בכך שהכתיבה דורשת תשומת לב ומחשבה יותר מאשר ההקלדה. אלו שמקלידים, למעשה מתמללים את השיעור ולכן לא מפעילים שום חשיבה לגביו, לעומתם אלו שמסכמים בכתב יד, לא יכולים לעמוד בקצב הדיבור של המרצה ולכן חייבים לעבד את החומר ולרשום רק מה שחשוב.
המחקר הראה שהבנת החומר שהועבר בהרצאה היתה טובה יותר בקרב הסטודנטים שסיכמו בכתב יד, אפילו רק כמה דקות לאחר ההרצאה. בבדיקת הזיכרון של כל העובדות שנאמרו בהרצאה, שבוע לאחריה, נראה שוב יתרון ברור לאלו שסיכומו בכתב יד.
נמצא גם שסטודנטים שרשמו הערות להרצאות בכתב יד למדו טוב יותר מסטודנטים שהקלידו את ההערות במחשב. הפסיכולוג הצרפתי סטניסלס דאן מסביר שכשאנחנו כותבים מופעל אוטומטית מעגל עצבי ייחודי שכנראה ממלא תפקיד שלא היינו מודעים לו, והלימוד בזכות הכתיבה, נעשה קל יותר.
אז אולי למרות הכל לכתיבה ביד יש ערך ועטים לא יהפכו למוצג מוזאוני.