הרבה פעמים ההחלטות של הצעירים+ מושפעות מההורים ,שהם מלאי רצון טוב ונכונות לעשות הכל בשביל ה"ילדים" , אך על הדרך אינם שמים לב לכמה נזקים משמעותיים שהם עלולים לגרום להם.
מאחר שחלק גדול מהדפוסים חוזרים על עצמם, אז אני משתפת אתכם ב 3 המגה טעויות של ההורים הכי טובים בעולם, באמת:
1. שימו לב למסרים ולאמונות שאתם מעבירים לילדים בלי מישים.
בחורה סופר אינטיליגנטית בת 30 סיפרה שתמיד היה ברור שאחיה בתפקיד החכם והיא בתפקיד היפה, וכבר בגיל 20 הדגישו שהיופי לא יישאר לנצח וכדאי שתמצא דחוף בן זוג להתחתן איתו.
בחור אחר בן 28 סיפר שאביו אמר לו שרק הכי חכמים מצליחים , והוא לא הרגיש כזה, למרות שאינסוף מחקרים מלמדים שאינטיליגנציה רגשית מנבאת הרבה יותר הצלחה מ -I.Q .
2. האם העצות שלכם אכן מבוססות על ידע מקצועי ומתאימות ל"ילדים" שלכם או שהם תיקון לחלומות לא ממומשים שלכם, מה יגידו השכנים ועוד..??
אמא אחת אמרה לביתה שרק אוניברסיטה היא מוסד אקדמי ראוי מה שכמובן אינו בהכרח נכון ! תלוי איזה אוניברסיטה ואיזו מכללה ובאיזה תחום.
בחור בן 31 סיפר שתמיד אמרו לו בבית חייבים ללמוד הנדסה או מחשבים וללכת להי-טק כי שם מרוויחים הכי הרבה...והוא בכלל טיפוס חרדתי שמתקשה מאוד בלחץ ואוהב חיים רגועים ונוחים יחסית.
בחורה אחרת סיפרה שהיה ברור שהיא צריכה לתקן את תחושת הפיספוס של אביה שלא הלך ללמוד חשבונאות...
3. מעורבות ותמיכה אינם התערבות בחיי ה"ילדים" , בטח לא בגיל 30 +....
אבא אחד שלח במקום בנו בן ה -34 קורות חיים לכל מי שהכיר , אמא אחרת דרשה מבנה דו"ח יומי מה עשה כדי למצוא עבודה ואמרה לו איזה משרות כדאי לו ומה לא מספיק טוב...
כאמא לשתי בנות בוגרות אני ממש מבינה ומכירה את הרצון האינסופי לתמוך, לסייע ולעשות הכל כדי שהילדים שלנו ימצאו את דרכם בחיים או את הדרך שאנחנו חושבים שהם צריכים למצוא.
האמת היא שככל שאנחנו עושים יותר בשבילם ,כך אנחנו יותר מסרסים אותם, פוגעים בתחושת הביטחון והמסוגלות שלהם ותכלס הם עלולים לקבל תוצאות הפוכות ולחוות חוסר הצלחה, תלות ואפילו חרדה ושיתוק.
אז חרף הרצון ההורי לעטוף כל הזמן ,צריך לזכור שתפקידנו המרכזי כהורים הוא להכין את הגוזלים שלנו לחיים האמיתיים , לפתח חוסן מתוך התמודדות והתגברות על אתגרים ואי הצלחות.
אז קדימה, הורים , לשחרר ולתת לגוזלים לעוף ! הם כבר צימחו כנפיים חזקות, הרבה בזכותכם, ועכשיו תורם לפרוח מהקן ולמצוא את הנתיב שלהם.