מה קורה כאשר ישנה מחלוקת לגבי חינוך ילדים לאחר גירושין
בית ספר דתי-לאומי או בית ספר של תנועת חב”ד? הורים לילדה אשר משתייכים לציבור הדתי לאומי החליטו להתגרש זה מזו. לאחר הגירושין, האם עברה לגור בעיר אחרת. לאור המרחק הרב בין בית הספר הנוכחי של הילדה לבין מקום מגוריה החדש
גירושין הם עניין לא פשוט והם הופכים למורכבים עוד יותר כאשר מעורבים בהם ילדים. אלו סיטואציות בהן מצד אחד ההורים החליטו "לפרק את החבילה" ומצד שני הילדים ממשיכים לקשור אותם זה לזו. כפועל יוצא מכך, ההורים הגרושים נדרשים לקבל החלטות משותפות גם לאחר הגט. מה קורה אם כן כאשר הם אינם מסכימים, ובפרט אם המחלוקת נוגעת לנושא החינוך?
המסגרת המשפטית החוק הרלבנטי לעניינינו הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. זהו חוק אשר מעניק להורים את הזכות והאחריות לקבוע נושאים רלבנטיים עבור ילדיהם, לרבות לגבי חינוכם. על פי סעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית, קביעות בנוגע לחינוך הילדים הן חלק ממארג ההחלטות אשר ההורים צריכים לקבל ביחד, גם אם הם פרודים או גרושים. ככל שההורים אינם מסכימים, סעיף 25 לחוק מעניק לבית המשפט את הסמכות להכריע ביניהם. כיצד בית המשפט מקבל את החלטתו?
ובכן, על פי אחד העקרונות החשובים ביותר בדיני המשפחה, עיקרון טובת הילד. בקליפת אגוז, טובת הילד מבקשת לבדוק את השאלה הפשוטה אך המסובכת - "מה יהיה הכי טוב בעבור הילד בהתאם לנסיבות?". במקרים רבים, בית המשפט נעזר לשם כך בגורמי מקצוע שונים כמו עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מורים, עדים אובייקטיבים ועוד. לא אחת, השופטים מבקשים לשמוע את הילדים בעצמם (תלוי כמובן בגיל הקטינים).
אז מה עושים עם בית הספר והמסגרות החינוכיות לאחר הגירושין? מחלוקות בנוגע למוסדות לימוד לאחר גירושין יכולות לצוץ מכיוונים שונים, למשל: ההורה המשמורן מבקש לעבור למקום מגורים מרוחק ורוצה לרשום את הילדים למוסד לימודים סמוך לביתו. ההורים מחזיקים בגישות חינוכיות שונות ואינם מסכימים על הגישה המתאימה לילדים. ההורים משתייכים לזרמים שונים (חילוני מול דתי, דתי מול חרדי). אחד ההורים סבור כי הילד זקוק לפתרון מיוחד אשר איננו בגדרי החינוך הרגיל. היות שכל מקרה נבחן לגופו, יהיה קשה להסביר ברשימה קצרה זו את מלוא ההיבטים הרלבנטיים שעומדים מאחורי החלטות בתי המשפט ובתי הדין הרבניים. אולם, ננסה להבין מעט כיצד הדברים עובדים מתוך מקרים שאירעו באמת.
לפניכם כמה פסיקות אשר נוגעות למחלוקות בדבר מוסדות חינוך לילדים לאחר גירושין.
• בית ספר דתי-לאומי או בית ספר של תנועת חב"ד? הורים לילדה אשר משתייכים לציבור הדתי לאומי החליטו להתגרש זה מזו. לאחר הגירושין, האם עברה לגור בעיר אחרת. לאור המרחק הרב בין בית הספר הנוכחי של הילדה לבין מקום מגוריה החדש, האם ביקשה להעביר את הקטינה למוסד לימודים קרוב. עם זאת, במקום לרשום את הילדה לבית ספר ממלכתי-דתי, האם הייתה מעוניינת לשלב אותה בבית ספר של תנועת חב"ד החסידית. האב התנגד למהלך בטענה כי תנועת חב"ד איננה תואמת את השקפת עולמו וכי הוא מעוניין שבתו תלמד ב"בית ספר ציוני".
בית הדין הרבני, אשר בחן את טענות הצדדים ושמע גם את עמדת הילדה, החליט בסופו של היום לאשר את הרישום לבית הספר של חב"ד. השיקולים המרכזיים להחלטה היו פערים לא משמעותיים בין שני בתי הספר מבחינת רמת הלימוד ותוכן הלימוד, עדותה של הילדה אשר ביקשה בעצמה להתחיל ללמוד בבית הספר של חב"ד מבחינה חברתית, ועדות האב אשר הודה ביושר כי הוא איננו שולל לחלוטין את הסגנון של בית הספר החסידי.
• בית ספר מיוחד (אנתרופוסופי) או בית ספר רגיל? בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון נדרש לבחון בקשה דחופה לרישום ילדה לכיתה א’ אשר הוגשה על ידי אמה. האם הייתה מעוניינת לשלב את בתה בבית ספר פרטי אנתרופוסופי בעוד אביה של הקטינה התנגד וביקש לרשום אותה לבית ספר ממלכתי רגיל. לטענת האם, הילדה התחנכה בהסכמתו של האב בגן ילדים אנתרופוסופי, והיה ברור שהיא עומדת להמשיך עם חבריה מהגן בזרם זה גם לאחר העלייה לכיתה א’. כמו כן, האם הדגישה כי אחיה הגדול של הילדה לומד בבית ספר האנתרופוסופי.
לדבריה, העברתה של הילדה לחינוך רגיל תהיה "פגיעה של ממש בטובתה" ועלולה לגרום לה לנזקים ברמה החברתית והלימודית. במקרה הנ"ל, בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי יש לרשום את הילדה לבית ספר במערכת החינוך הרגילה. השיקולים המרכזיים שהובילו את בית המשפט בפסיקתו כאן היו העדר הכרה רשמית לבית הספר המבוקש וכן עלויות החינוך הפרטי להן התנגד האב. בית המשפט הדגיש את נושא העלויות בעיקר בשל מצבם הכלכלי של הצדדים "אשר הורע, והולך ונעשה גרוע יותר".
• בית ספר חרדי או בית ספר חילוני? המחלוקות המורכבות ביותר לגבי חינוך ילדים לאחר גירושין הן כאשר ההורים פונים לזרמים שונים לחלוטין. לדוגמה, במקרה שנדון בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, הורים חילונים התגרשו ולאחר הגירושין האב חזר בתשובה והפך לחרדי. בעוד האב ביקש לרשום את הילדה המשותפת למסגרת חרדית, האם (המשמורנית) התנגדה כמובן. בית המשפט בחן את טענות הצדדים, עמד על טובת הילדה, וקבע דרך ביניים - חינוך ממלכתי-דתי. ניתן לראות כיצד פסק הדין ביקש להעניק למחלוקת פתרון "יצירתי" שיהווה, כדברי השופט, "גשר" בין הצדדים.
לסיכום חינוך הוא אחד ההיבטים החשובים ביותר עבור הורים, וזאת גם כאשר הם מחליטים להתגרש. למרות שבמרבית המקרים קיימת הסכמה ברורה בין הצדדים, ככל שהם אינם מצליחים להגיע לעמק השווה ניתן להעמיד את הסוגיה לבחינתו של בית המשפט. חשוב לזכור כי עיקרון טובת הילד איננו רק עיקרון משפטי אלא יש מאחוריו אמירה חינוכית וערכית. טוב יעשו הורים אם ישכילו להתעלות מעל הפערים שביניהם לטובת ילדיהם ולזכור כי חינוך הוא סוכן חברות חשוב מאד בהתפתחותם.
מומלץ לנסות ולפתור את הפלונטר מחוץ לכותלי בית המשפט בעזרת עורך דין לדיני משפחה אשר יידע גם להעריך את אופי הפסיקה העתידית בהתאם לנסיבות הספציפיות. נושאי חינוך יכולים להיות מעוגנים גם במסגרת הסכם גירושין ובכך למנוע התדיינויות משפטיות מיותרות במרוצת השנים.
מאמר זה נכתב על ידי עו"ד גילה עיני 08-9573333
