אוהב, לא אוהב / ענת קאופמן
באבחון כתב ידו של הבחור עלה שלבחור יש נטייה להתנהל באופן עקשני, אגוצנטרי וילדותי. הוא נפגע בקלות, זקוק להרבה תשומת לב, מתנער מאחריות למעשיו ומגלגל את האחריות לפתחו של הזולת
לפני מספר שבועות, צלצל הטלפון ומעברו השני היתה אמא לבחורה בת 24. היא סיפרה שלבתה יש חבר כבר כמה חודשים ונראה שהיחסים ביניהם הופכים לרציניים ועמוקים. בפגישה האחרונה הוא שלף נייר ועט וביקש ממנה לכתוב כמה שורות ולצרף חתימה בכדי שיוכל להעביר את כתב ידה לגרפולוג. הוא רוצה לוודא התאמה ביניהם. הוא אף אמר לה שגם הוא יכתוב כמה שורות ויצרף חתימה והיא תוכל להעביר את כתב ידו לגרפולוג שתראה לנכון. אפשר היה לשמוע בקולה של האם עד כמה היא נעלבה ועד כמה היא המומה. הבת שלי? זה מקובל? הגיוני? נורמלי?
אז כן, זה מקובל במגזרים מסוימים, וזה גם הגיוני ונורמלי. חלק מגיעים כי הם מתלבטים ולמעשה מבקשים מהגרפולוג שיכריע עבורם את גורל הזוגיות שלהם. זה לא הולך כך, הגרפולוג מתאר להם את המצב, מעלה נקודות תורפה ונקודות של חוזקה בקשר ביניהם ובני הזוג צריכים לקבל את ההחלטה האם להמשיך את הקשר או לא.
לפעמים הגרפולוג מאחל להם בהצלחה בדרכם המשותפת ומברך על המוגמר. יש מקרים בהם הגרפולוג מצייד את בני הזוג בטיפים, עצות ובפרט בהעמקת המודעות לפערים ביניהם ומצרף גם את ברכת הדרך (ולא מזיק גם שם של יועץ או יועצת נישואין) ורק במקרים מאוד קיצוניים של אלימות, סמים או הפרעת אישיות ברורה, הגרפולוג ימליץ חד משמעית על פרידה.
ישנם זוגות שמגיעים כי הסביבה לחצה, אבל הם כבר החליטו ולא משנה מה יגידו להם.
כזו היתה גם בתה של אותה האם. באבחון כתב ידו של הבחור עלה שלבחור יש נטייה להתנהל באופן עקשני, אגוצנטרי וילדותי. הוא נפגע בקלות, זקוק להרבה תשומת לב, מתנער מאחריות למעשיו ומגלגל את האחריות לפתחו של הזולת, מתחמק מעימותים ואינו יודע כיצד להביע כעסים ולמעשה אינו יודע לריב ולסיים מריבות והרי אי אפשר לנהל מערכת יחסים ללא כעסים ומריבות. דבר נוסף שעלה באבחון היה חוסר המוכנות שלו למחויבות, הפעם זו באמת לא היא, זה הוא שלא מוכן עדיין לנישואין.
הבת לא היתה מוכנה לקחת לתשומת ליבה דבר מהנאמר. מחוסר המחויבות לו היא התעלמה לחלוטין ואת הדברים האחרים שעלו מהאבחון פתרה בכך שאף אחד אינו מושלם ובעצם גם היא די בעייתית.
כמובן שאבחנתי גם את כתב ידה והיא אכן היתה מודעת לעצמה. היו בה גם מסירות ונאמנות במידה רבה והחשש היה שהיא תתן את כל כולה בקשר ובתמורה תחווה אכזבה קשה של חוסר איזון ופרגון. נקודה זו עלתה כנקודת תורפה משמעותית בקשר ביניהם, אך היא כבר החליטה שהוא יהיה בעלה.
היחסים התהדקו, היא בלתה בביתו שבתות, הוא בילה בביתה שבתות וכבר נקבע תאריך למפגש הכרות של המשפחות. שבת אחת עלתה לדיון סוגיית מקום המגורים המשותפים שלהם, הוא מהצפון והיא מהמרכז, איפה הם יבנו את ביתם? הבחור התעקש לגור בצפון והבחורה אמרה שהוא יודע שיש לה מחויבויות שלא מאפשרות לה להתרחק מהמרכז.
הבחור נסע ולמחרת שלח הודעת SMS שהמסר בה היה שלום ולא להתראות, הוא לא ענה יותר לטלפונים ולא שלח הודעות. הבחורה בילתה את הימים הבאים ספונה בחדרה, אבל בזכות התמיכה שקיבלה התאוששה והמשיכה הלאה.
לפני מספר שבועות צלצל הטלפון ומעברו השני היתה אמא לבחורה בת 24, את יודעת, היא אמרה אף פעם לא אהבתי אותו, כשקראתי את חוות הדעת קיוויתי שהיא תקשיב לך, אבל זה לא קרה. אני בכל אופן, אמרה האמא, שמחה שזה נגמר.