נשים בפוליטיקה המודיעינית // עינת מיזהר
קיימת סברה שגורסת כי נשים בפוליטיקה אתיות יותר מגברים ופחות כוחניות ועל כן הימצאותן במועצה חיונית כדי לקבל החלטות איכותיות יותר. אז מדוע אינן נכנסות? אני מסבירה...
עמיתי, העיתונאי יואל תמנליס, במדורו "הרגוע" כתב:
"דרושות נשים. רק שלוש נשים מתוך 17 נציגים נבחרו בבחירות האחרונות למועצת העיר שהתקיימו במודיעין בשנת 2008 [...] אף אישה בעיר לא הובילה רשימה והשפעתן של שלוש נבחרות הציבור שלנו במהלך הקדנציה לא היתה רבה." עוד כתב תמנליס: "קיימת סברה שגורסת כי נשים בפוליטיקה אתיות יותר מגברים ופחות כוחניות ועל כן הימצאותן במועצה חיונית כדי לקבל החלטות איכותיות יותר [...] אז בבחירות 2008 זה לא קרה [...] האם בבחירות 2013 זה יקרה?"
המדור שלו פורסם בעמ’ 24 אך עד עמוד זה היו מספר כתבות על הפוליטיקה המקומית.
בעמ’ 8 נכתב: "תושבים פנו ליו"ר הבחירות המרכזית בתלונה כי חולקו כרטיסים חינם למופע באמצעות אילן בן סעדון (חבר מועצה מכהן וסגן ראש העיר) וכי הדבר מהווה תעמולת בחירות אסורה" בן סעדון בתגובה:"עסקתי בארגון אך לא בשיווק הכרטיסים".
בעמ’ 12 פורסמה כתבה על הפילוג בסניף העבודה בין התומכים באילן בן סעדון לבין התומכים ביגאל צדוק. בכתבה זו מתוארת ישיבה סוערת שבמהלכה פרשו התומכים באילן בן סעדון לפני ההצבעה בטענה כי ההצבעה פיקטיבית.
בעמ’ 16 פורסמה כתבה על הפילוג במפלגת הבית היהודי בין התומכים במיכאל חרל"פ לבין קבוצת פעילים המכנים את עצמם "אנשי מעשה", שלטענתם, "עצם הליך הקמת הסניף המקומי לא התנהל באופן כשר כאשר ’שומר הסף’ הוא גם בעל עניין"
בעמ’ 18 כבר התעייפתי ממש ולא הייתי מסוגלת להתעמק בכתבה שמספרת על "חצי פיצול" בסיעת "מרחב למודיעין".
השאלה היחידה שהדהדה במוחי הייתה: מי תהיה האישה שמוכנה להיכנס עם ראש בריא למיטה חולה כמו זו המשתקפת מהעמודים הללו? ולכן התשובה לשאלתו במדור "הרגוע" מצויה,לדעתי, בכל העמודים שקדמו לו.
אודה ולא אבוש, אני מעורבת פוליטית, אכפת לי ממה שקורה, יש לי רצון לשנות ואני לא מסוג האנשים שיושבים על הגדר, אך אין ספק, שכשאדם מגיע עם כוונות טהורות של נתינה ותרומה והוא מוצא את עצמו בתוך שניות שוחה בבריכה של מאבקי כוח, הכפשות, השמצות, אינטריגות ואסטרטגיות אפלות הוא נבהל (או נבהלת) ומעדיף להתרחק כמה שיותר.
אני מסכימה עם יואל תמנליס שנשים חשובות מאד בפוליטיקה המקומית והארצית. יש לנשים תכונות המאפשרות להן לעשות את הדברים אחרת, אבל מעטות רוצות ומוכנות להתמודד עם גברים כוחניים שלא בוחלים בשום דרך על מנת להגיע למטרתם.
אין כאן רצון לעשות הכללה לגבי כל הגברים.
יש בין הגברים אנשים ישרים שליבם ופיהם שווים - אין ספק בכך, אך הביצה שבה הם שוחים מעופשת ולכלוך הוא דבר שנדבק. אם לא למעשים שלך, בוודאי לנשמה שלך. מבחינתי המחיר הוא כבד מידי - לפחות לעת עתה. אני מחזקת את ידיהן של הנשים המעטות שבכל זאת מצאו עוז וכוח להצטרף אל הבלילה המבעבעת הזו.
הדבר המעציב אותי במיוחד הוא הידיעה שלא התקדמנו הרבה במהלך אלפי השנים. גם בתקופת התנ"ך המנהיגים היו גברים. היו מאבקי כוח שהובילו לפילוגים היסטוריים. למשל, פילוג ממלכת ישראל לשתי ממלכות. פילוג שהגיע לשיאו במאבק הכוחות בין בנו של שלמה המלך שהחליט להראות לשבטי הצפון שהוא חזק יותר מאביו, ולא הסכים להתפשר על בקשתם להוריד את נטל המיסים.
אומרים שגברים מזדקנים מתרככים והופכים להיות פשרניים יותר מתוך ניסיון חיים ותובנה שמאבקי כוח כשלעצמם לא מובילים לשום מקום טוב. אפשר לראות את זה היטב בעצות הטובות שקיבל בנו של שלמה, רחבעם, מהזקנים שיעצו לו להתפשר ולהיכנע לבקשת העם, אך בני גילו הכוחניים גברו על חוכמת החיים והתבונה ועצתם הובילה לפילוג ההיסטורי.
"וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם, כַּעֲצַת הַיְלָדִים לֵאמֹר, אָבִי הִכְבִּיד אֶת-עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל-עֻלְּכֶם; אָבִי, יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי, אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים."(מלכים א י"ב)
אני לא יודעת מה איתכם, אני עם עקרבים לא ממש מסתדרת...
