לקצור את פירות עמלנו // אימון אישי
לפעמים בחיים אנחנו נכנסים למין מצב, אולי יותר נכון לקרוא לזה שלב של "בסדר". מכירים את השאלה הידועה "מה שלומך?" ואת התשובה הידועה עוד יותר: "בסדר"? לעיתים מצב ה"בסדר" הופך להיות כל כך מוכר שהוא כבר מתוכנת לאוטומט שלנו.
חג שבועות נקרא גם חג הקציר, בעונה זו של שנה אנו קוצרים את התבואה.
חג השבועות הוא הזדמנות נפלאה ללקט, לאסוף, לקצור, לראות, לחוש, להריח את תנובת ופירות עמלנו.
נוכל להכיל את חג השבועות ומנהגיו על חיינו. כמה נפלא זה כשהטנא מלא מכל טוב, כשאנחנו בוחנים את עצמנו ואת חיינו, יש כל כך הרבה במה להתגאות, יש סיפוק ויש שמחה.
אך מה קורה כשהטנא דליל, או אפילו ריק? מה קורה כשאנחנו בוחנים את חיינו את עצמנו ותחושה של אכזבה, החמצה או חוסר מיצוי מציפים אותנו?
לפעמים בחיים אנחנו נכנסים למין מצב, אולי יותר נכון לקרוא לזה שלב של "בסדר". מכירים את השאלה הידועה "מה שלומך?" ואת התשובה הידועה עוד יותר: "בסדר"? לעיתים מצב ה"בסדר" הופך להיות כל כך מוכר שהוא כבר מתוכנת לאוטומט שלנו.
קמים בבוקר, נכנסים לאוטו, שמים על אוטומט ונוסעים, כל יום לאותו מקום, כל יום אותו הדבר. אך האם זו המקום שאליו אתם רוצים להגיע? האם המקום הזה שאתם נמצאים בו כל כך כבר זמן מה, שפעם התאים בול, האם הוא מתאים גם עכשיו כשהזמן עבר והשתנתם?
אני רוצה לספר לכם על מחקר שעשו על צפרדעים. זהו סיפור על כמה צפרדעים שהוכנסו חיות לתוך קדרה מלאה במים והורתחו למוות ללא התנגדות. בד"כ צפרדע שנזרקת לתוך מים רותחים תקפוץ ישר החוצה כדי להציל את עצמה. אך הצפרדעים הללו לא קפצו החוצה. הן אפילו לא התנגדו, למה? כי כשהן הוכנסו לקדרה המים היו פושרים. ואז, לאט לאט העלו את טמפרטורת המים. המים הפכו חמימים... ואז יותר חמימים... ואז חמים... ואז רותחים. השינוי היה כל כך הדרגתי ומזערי שהצפרדעים התאימו את עצמן לסביבה החדשה שלהן עד שזה היה מאוחר מידי.
זה קורה לנו בחיים שלנו. לפעמים אנחנו מתרגלים לכוחות שונים שפועלים בסביבה שלנו, הם הופכים להיות אזור הנוחות שלנו, אפילו שלעיתים מבלי שנשים לב, הם ממש הורגים אותנו.
להבחין כי המים מתחממים ושעכשיו זה הזמן לקפוץ מחוץ לקדרה עלינו
שמח ! שבועות חג