”להתכופף בשביל כסף זה בסדר, אבל לא להשתחוות.” // עינת מיזהר
כשהייתי ילדה לימד אותי סבא שלי את העניין הזה של ההתכופפות בשביל הכסף, "מי שלא מרים אגורה מהכביש - לא שווה אגורה"
כשהייתי ילדה לימד אותי סבא שלי את העניין הזה של ההתכופפות בשביל הכסף, "מי שלא מרים אגורה מהכביש - לא שווה אגורה" אמר, בתקיפות שאפיינה אנשים שבאו מהגולה אל ארץ הקודש ועבדו כל חייהם עבודה פיזית קשה כדי להתפרנס בכבוד. אבל היחס שלי אל הכסף תמיד היה דואלי. יחס של אהבה -שנאה או יותר נכון יחס של השתוקקות מול פחד.
תמיד רציתי כסף כדי לקנות בו את חרותי, אך חששתי ממנו פן יגזול אותה, רציתי כסף כדי להיות אדון לגורלי ופחדתי שאהפוך עבד לממוני. הבטתי אל אנשים עשירים בהערצה וקנאה, אך גם בתחושת סלידה מהעיסוק הבלתי נלאה הזה בחומר.
והנה גועשת הארץ וסוערת בשל תאוות הכסף של הטייקון נוחי דנקנר שהביאה אותו לחוב אדיר שעלול להיות על חשבונם של אזרחי ישראל הפשוטים תוך סיכון הבנקים שאמורים לספק ביטחון כלכלי לכל אזרחי ישראל. הכל נובע מתאוותם של הטייקונים, שאינם שבעים לעולם שהרי ’אוהב כסף לא ישבע כסף’, אמר קהלת וצדק.
"מתי לאחרונה מחקו לכם בבנק חוב של חצי מיליארד שקלים? של אלף שקלים? של חמישים?
אצלכם זה יכול לקרות בחלומות הלילה, אצל נוחי דנקנר זה קורה חופשי." כך כתבה השבוע בדף הפייסבוק שלה ראשת האופוזיציה הזועמת שלי יחימוביץ’.
בעיתון כלכליסט פרטו את החוב למספרים: "לאומי מציל בכך לפחות חלק מחוב שנראה אבוד", אמרו גורמים במערכת הבנקאית, "האלטרנטיבה היא לפרק את החברה ולא לקבל דבר". אותם גורמים ציינו כי בחברה־האם של גנדן טומהאוק, שבבעלות דנקנר עצמו, ישנם חובות של כ־200 מיליון שקל לבנק הפועלים, 100 מיליון לדיסקונט, 50 מיליון שקל למזרחי טפחות, ו־50 מיליון לקרדיט סוויס - ושם כלל לא מתנהלים מגעים להסדר משום שלא ניתן להציל דבר מהחוב".(גולן חזני, 15.4.13)
הסכומים הללו לא נתפסים באמת בתודעתי, ואני מניחה שכך רוב האנשים חשים, אך את העוול וחוסר הצדק ביחס השונה שמקבלים הטייקונים תאבי הממון כולם חשים היטב.
אין אני מתיימרת לנסות ולחנך את נוחי דנקנר לחיים מלאים בתוכן ובערכים. מה שאני תובעת כמו כולם זה צדק ושוויון בפני החוק.
"הבנקים יודעים להפעיל כל אמצעי אפשרי לגבות את חובותיהם של משקי הבית ושל העסקים הקטנים והבינוניים. אז איך זה אפשרי שבהינף יד תתקבל החלטה לוותר על חוב של מאות מיליוני שקלים לבן אדם אחד, לא משנה כמה הוא חשוב?
וזה בזמן שהעסקים הקטנים והבינוניים סובלים ממחנק אשראי חמור."(יחימוביץ’,שם)
עם ישראל כרגיל אינו מחדש דבר בדרך התנהלותו, וכבר היו בימי קדם עשירים שנהנו על חשבון העם והוזהרו בספרי הנבואה השכם והערב. כך גם הנביא יחזקאל מתריע מיום הדין:
"כַּסְפָּם וּזְהָבָם לֹא יוּכַל לְהַצִּילָם בְּיוֹם עֶבְרַת יְהוָה, נַפְשָׁם לֹא יְשַׂבֵּעוּ וּמֵעֵיהֶם לֹא יְמַלֵּאוּ כִּי מִכְשׁוֹל עֲוֹנָם, הָיָה." (יחזקאל ז’)
והחכם באדם מסכם:
" אַשְׁרֵי אָדָם, מָצָא חָכְמָה וְאָדָם, יָפִיק תְּבוּנָה.
כִּי טוֹב סַחְרָהּ, מִסְּחַר-כָּסֶף..." (משלי ג 13)
סבא שלי כבר אינו בין החיים, אך אני יודעת היטב, שאם היה עדיין ביננו, היה מסכים עם דבריו של הזמר,המשורר והמלחין אבנר שטראוס.
" להתכופף בשביל הכסף זה בסדר, אבל לא להשתחוות".