חיפוש
 
לדף הבית >>     גוף ונפש >>

”אני אנוח בקבר”

 

לפני חודשים אבחנו ללקוחה שלי גוש בשד. היא הגיעה אליי כי היא הרגישה מותשת, כל הגוף כאב לה והייתה לה נטיה להירדמות בכפות הידיים ועייפות כללית של הגוף.

 

לפני חודשים אבחנו ללקוחה שלי גוש בשד. היא הגיעה אליי כי היא הרגישה מותשת, כל הגוף כאב לה והייתה לה נטיה להירדמות בכפות הידיים ועייפות כללית של הגוף. כששאלתי מה היתה רוצה להשיג מהטיפול, הייתה לה בקשה אחת- להפסיק להיות תשושה ולחזור להיות חיונית וערנית. התחלנו לעבוד בשיטת התטא הילינג, שהיא שיטה לניקוי אמונות ודפוסים מתת המודע דרך תשאול שמטרתה להביא לריפוי כאב רגשי ופיזי וניקוי הדפוסים החוסמים. מהתשאול עלה שנושא הטיפול הוא מנוחה.

בבית שהיא גדלה לא היה מקום וזמן למנוחה. היה צריך להיות בעשייה, פרקטיים ופרודוקטיביים. מערכת האמונות שלה אמרה שמנוחה היא בזבוז זמן, ואינה לגיטימית פשוט משום שתמיד יש עוד משהו שאפשר לעשות עבור אחרים, הילדים, הבית, העבודה. לנוח בשביל לנוח זה לא לגיטימי. דיברנו על הדפוס שלה של "להספיק הכל" לפני יציאה לחופשה שכלל עבודה מסביב לשעון וגרם לה להגיע לטיסה מרוטה, רק כדי להשאיר את הכל כמו שצריך. מרגע שהיא הייתה עולה למטוס, הגוף היה כ"כ עייף, שהיה זה עניין של שעות עד לנחיתה למדינת היעד, שם היתה מפתחת מחלה ומעבירה את הטיול כשהיא שוכבת חולה.

הגוף תשוש מחוסר מנוחה

כל מה שדיברנו עליו, היא ידעה והבינה לפני שיחתנו, לא באופן העמוק של זה, אבל הבינה, ולמרות ההבנה העמוקה ויכולת הניתוח עדיין הדברים לא השתנו; היא עבדה מסביב לשעון, תמיד היה שם מישהו שהיה צריך לעשות משהו בשבילו, ותמיד היה מישהו שצריך עזרה. הטיפול המשיך והעמיק, שאלתי שאלות, ניקינו את התפל ונשארנו עם העיקר בניסיון להבין בדיוק מה השורש שעליו יושב חוסר היכולת לנוח. ואז שאלתי אותה, בואי תגידי לי מתי כן יש לגיטימציה לנוח? מתי זה בסדר לנוח? בלי להסס היא ענתה- בקבר, מה זאת אומרת? נחים בקבר!!

אוקי אמרתי, ומעבר לקבר יש עוד מצב שבו אפשר לנוח? היא חשבה רגע ואמרה: את יודעת, בשבוע שעבר מישהו שאל אותי לגבי מנוחה ואני, כמו שאת יודעת, ישנה גרוע ביותר בלילה, זה אף פעם לא שינה איכותית, כל הזמן הראש שלי חושב, איזה משימות אני צריכה עוד לעשות, מה עוד לא הספקתי לעשות, מה עוד נשאר לי לעשות, אמרתי לו שאם יש זמן אחד שבו אני באמת ישנה טוב, זה בניתוחים כשעושים לי הרדמה מלאה. לקח לה רגע להבין מה היא אומרת, לעכל את הדברים.

אז בעצם, היא חזרה לאיטה, אני מאמינה שאפשר לנוח רק בקבר ואם לא בקבר אז תחת הרדמה מלאה. ובעצם, הוסיפה, כשאני חושבת על זה עכשיו, אחרי שגילו לי את הסרטן אמרו לי שצפוי לי יותר מניתוח אחד אז אני מבטיחה לעצמי שמה? שסוף סוף אני אוכל באמת לנוח? כן, אמרתי לה. בעצם, האמונה שלך היא שלנוח נחים בקבר או כשחולים, אבל הכי טוב זה לנוח אם נמצאים במצב של הרדמה במסגרת ניתוח - הרדמה כללית. אז מה זה אומר? היא שאלה. הסברתי: הגוף שלך היום תשוש כתוצאה מדפוס מאוד עמוק שנובע ממערכת אמונות שאומרות שאסור לנוח אלא אם...

ושמנוחה היא רק בקבר. בפועל, ביומיום זה מתורגם לכך שכל עוד יש מה לעשות אין לך לגיטימציה לנוח, ושתינו יודעות שתמיד יש עוד מה לעשות... היות והגוף שלך כבר לא יכול יותר, הוא עייף וזקוק למנוחה, יצרת מציאות שבה את חייבת להיות במצב של אפיסת כוחות ומחלה מהסוג שיאפשר לך לעבור ניתוח. ואם הניתוח ייכשל, שאלה? שתינו שתקנו. אני מבינה שזה קשור לאמונה שלי שלנוח, נחים בקבר... מה את אומרת על זה? שאלתי. השקט שהיה בחדר היה כ"כ סמיך, והיא הייתה צריכה עוד רגע לעבד את כל מה שהיא שמעה עכשיו... אני אומרת שאני לא מוכנה שזה יהיה כך, היא אמרה.

אני אומרת שאני רוצה ללמוד שיש לי לגיטימציה לנוח גם בלי להגיע לקצה. אני מבינה היום יותר מתמיד שאני רוצה לחיות. אני עייפה מלהיות עייפה. אין בעיה, אמרתי לה. אז אם כך, בואי נפשיל שרוולים כי יש לנו הרבה עבודה לעשות. כשאני מדברת על יצירת מציאות שואלים אותי לא פעם, אז מה, אם מישהו חולה בסרטן הוא יצר את זה? איך זה יכול להיות? אין תשובה חד משמעית. לאופן בו אנו אוכלים ומתחזקים את הגוף הפיזי משקל רב. יחד עם זאת למערכת האמונות שלנו השפעה מכרעת על כמה חולים נהיה, איך נרפא, וכמה מהר זה יקרה.

מנסיוני, הדפוסים שיש לאזן כדי לרפא או לתמוך בריפוי הסרטן ברמה הרגשית הם:

דחיה - בין אם זה מתקופת הילדות שלנו (הורים, משפחה, חברים לכיתה) או הבגרות. למעשה, אחרי שנים בהם אנו חווים דחייה, אנו מיצרים בתוכנו דחייה, והיא מתורגמת למחלה.

אכזבה - בהמשך לרגש הדחייה, רגש משמעותי נוסף הוא אכזבה: זה יכול להיות אכזבה מהמשפחה או החברים, או אהוב שדחה אותי וזה זעזע אותי. פעמים רבות מדובר באכזבה עצמית. המשפטים שאני שומעת מלקוחות הם:אני לא מספיק טוב, אכזבתי את עצמי או אכזבתי את ההורים שלי או את בן הזוג שלי, אני לא חלמתי שבגילי אני אהיה במקום הזה.

הקרבה - ויתור על המקום שלי, הצרכים שלי למען מטרה נעלה יותר, הילדים, אושרם של היקרים לי, מקום עבודה תובעני, תוך הזנחה של הצרכים שלי והרצונות שלי.

חוסר איזון בין קבלה ונתינה - לעיתים מדובר בנתינה ועשיה בלי גבולות וקושי לקבל מאחרים: תמיכה, אהבה, כסף ועוד, ולעיתים להפך: קבלה וקושי בנתינה - מיקוד במה מגיע לי, ואני לא מקבל וכתוצאה מזה מרירות, כעס או עצבנות.

הכותבת הינה מורה לתטא הילינג, מומחית לפתיחת שפע ומפתחת שיטת היהלום מרכז ניצת הלב - המרכז לפתיחת שפע במרחב האישי, הביתי והעסקי

 

רוצה לצ'וטט?
 
 
 
למה  mcity

למה mcity

יולי לב מתראיין בערוץ 13

יולי לב מתראיין בערוץ 13

 
 

זכויות הפציינט בעת רשלנות רפואית

תושב העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה:”ניסן שלום. הייתי בטרם בגין כאבים חזקים באוזן ובלסת. נאמר לי שיש לי דלקת באוזן. לאחר מכן התגלה שבכלל זה נובע מעומס על הצוואר שהשליך על הלסת ויצר שם מעין דלקת וטופלתי בפיזיותרפיה. האם זה נחשב לרשלנות מצד הרופא שבדק אותי בטרם והביא לי טיפות אנטיביוטיות לאוזן שבכלל לא היה בהן צורך. במידה וכן מה עושים, זה קרה לפני מס` חודשים”. לתשובת המומחה- כנסו...

מהו סעיף 26 לחוק הירושה ולמה חשוב להכירו

 

צוואה היא האמצעי המשפטי הטוב ביותר מבחינתו של אדם להורות כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו עם הליכתו לבית עולמו. מדובר במסמך משפטי מחייב המבוסס על כיבוד רצון המת המהווה לדברי כבוד הנשיא בדימוס, אהרון ברק, ”חלק מתרבותנו הכללית והמשפטית” וכן ”עיקרון ידוע של המשפט העברי לפיו מצווה לקיים את דבר המת”. להמשך קריאת המאמר של עו”ד גילה עיני, מומחית לדיני משפחה, גישור ועוד, כנסו...

החלקה באולם אירועים- מי ישלם פיצויים?

 

תושבת העיר פונה לעו”ד ניסן מנו, מנהל פורום בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף, בשאלה: ”שלום רב, הייתי בחתונה של חברתי הטובה והחלקתי בשירותים בגלל שהרצפה הייתה רטובה. עקב כך שברתי את הרגל. האם במצב כזה ניתן לתבוע ואיך מתנהל התהליך, תודה”. לתשובת המומחה- כנסו

 
 

 

 

כל מה שקורה בעיר באנר הדר
יש לי שאלה לגדי ברקאי

 

מדורים