מצא את ההבדלים - דיסלקציה ודיסגרפיה
מה ההבדל בין שתי סוגי הלקויות הללו וכיצד הוא בא לכדי ביטוי? על כך ועוד בכתבה הבאה!
דיסלקציה ודיסגרפיה הינם סוגים שונים ונפוצים של לקויות למידה.
דיסלקציה התפתחותית(DD) הינה הפרעה שפתית שמוגדרת כליקויים ספציפיים בקריאה שאינם נגרמים כתוצאה מיכולות שכליות מונמכות, חוסר מוטיבציה, נזקים סנסוריים או חינוך בלתי מספק. היא יכולה להשפיע על היכולת להבין טקסט כתוב, לזהות מילים כתובות וכן על היכולת של קריאה קולית.
זוהי לקות שמופיעה בשכיחות של כ 3-7%- מהאוכלוסייה.
בראשיתה, כונתה הדיסלקציה "עיוורון מולד למילים" (מורגן, 1986), ולכן גם התיאוריות שבאו להסבירה קשורות לתפיסה ויזואלית. בהמשך, בשנות ה-70, התייחסו למרכיב הפונולוגי (שקשור לצלילי השפה) כאחראי ללקות. בשנות ה-2000, הוצעו תיאוריות אלטרנטיבות שמייחסות את הלקות לקושי בעיבוד טמפוראלי (קצבי) מהיר (טלאל), בתפקודים מגנוסלולריים (שטיין, וולש’) ותשומת לב איטית (הארי). כיום, סבורים שיש בה מס’ תתי סוגים וזאת משום שביטוייה באוכלוסיה מאוד הטרוגניים. לכן, תיאוריות שונות יכולות להיות נכונות עבור תתי סוגים שונים. נראה כי תת הסוג הגדול ביותר מאופיין ע’’י ליקוי פונולוגי, או כמה תתי סוגים קטנים המאופיינים ע’’י ליקוי ויזואלי.
דיסגרפיה היא לקות בתחום הכתיבה. היא יכולה לבוא לכדי ביטוי בקשיים גרפו-מוטוריים (לדוגמא קושי באחיזת עיפרון, הפעלת לחץ מסיבי/ מופחת על כלי הכתיבה), איטיות בכתיבה, שגיאות כתיב שאינן תואמות את הגיל, בעיות בניסוח משפטים, צמצום תשובות בכתב ואף הימנעות מכתיבה. לעיתים, יראה פער בקרב תלמידים אלו בין ההבעה בעל פה, שתוגדר כתקינה, לבין ההבעה בכתב שתהיה מצומצמת. זאת בשל המאמץ הטכני הדרוש בהליך הכתיבה, הקשיים בניסוח והרצון להימנעות שמתפתח ככל שהקשיים מתעצמים.
יש לכם עוד שאלות ליעל רן? כנסו!
בקרו אותי בדף הפייסבוק 050-7219033
קרדיט תמונה- אתר Image by rawpixel.com on Freepik">Freepik
